ריצ’ר – סדרת הטלוויזיה
מי שקרא את סדרת ג’ק ריצ’ר של הסופר לי צ’ילד כבר מכיר את הדמות הראשית: ריצ’ר, שוטר צבאי לשעבר עם שלל עיטורים, יוצא לחיי נוודות בהתבסס על טרמפים, כשבכיסו לא יותר מכרטיס אשראי, דרכון ומברשת שיניים (ובחלק מהספרים אפילו לא כל השלושה). בכל עיירה שאליה הוא מגיע, הוא בדרך כלל נתקל בתסבוכת כלשהי ויוצא להציל את המצב, כשהוא משלב בין הכשרון והניסיון שלו כשוטר צבאי, לבין היכולת הקרבית שלו.
לפני מספר שנים יצא סרט על הספר “הצלף”, ובו טום קרוז גילם את ג’ק ריצ’ר. לא טרחתי לראות את הסרט, והליהוק הפך לבדיחה ידועה: אין שחקן פחות מתאים מטום קרוז הנמוך והרזה, לשחק את ג’ק ריצ’ר הגבוה והרחב, שהתיאור החיצוני שלו הוא חלק חיוני ובלתי נפרד מהדמות עצמה. למזלנו, אמזון החליטו להוציא סדרה, והפעם עשו את זה כמו שצריך, מכל הבחינות – והכי חשוב: לשחקן הראשי בחרו באלן ריצ’סון, שנראה כאילו נולד לתפקיד. מהיום אני לא אצליח לדמיין את ריצ’ר בדמות שונה ממנו. הוא פשוט ליהוק מושלם.
העונה הראשונה מבוססת על הספר “כסף קטלני” (The Killing Floor) – הראשון בסדרת ג’ק ריצ’ר. אמנם עברו הרבה שנים מאז שקראתי את הספר, אבל לפי הזיכרון שלי + ויקיפדיה, נראה שרוב העלילה יחסית נאמנה לספר. כן היו שינויים, למשל שהכניסו דמות שמופיעה בכמה ספרים אחרים אבל לא בספר הספציפי הזה, אבל כנראה שהרוב נשאר דומה מאד.
בכל מקרה, האמת היא שהדמיון לספר הוא דווקא הדבר היותר שולי כאן. בינינו, רוב הספרים של ריצ’ר הם עם עלילה די זהה, ומה שכיף לנו זה הגיבור עצמו, וכל האקשן שמסביב. ולפעמים גם עלילת בלשות. אין ספק שיוצרי הסדרה קראו את הספרים ואהבו אותם, ודאגו להיות כמה שיותר מדוייקים לסדרת הספרים באופן כללי, ולדמות של ריצ’ר במיוחד. הסדרה מלאה בהמון פרטים קטנים שמי שקרא את הספרים יוכל לזהות בקלות: מברשת השיניים, No middle name, מוזיקת הבלוז, ההירשמות במלון תחת שמות הנשיאים, ועוד. זה פשוט תענוג צרוף לקוראים המכורים.
כמובן שגם מי שלא קרא את הספר/ים יוכל להנות מהסדרה בקלות: שילוב של תעלומת בלשות, חטיפה, אקשן ומכות, עם גיבור נהדר ודמויות משנה מצויינות לא פחות. הבחירה לעבד את הספר לעונה שלמה ולא לסרט היתה בחירה מצויינת שאפשרה להביא את התוכן כמו שצריך בלי קיצורי דרך. אני מחכה מאד לעונות הבאות! עונה 2 כבר אושרה, וככל הנראה תתמקד בספר “צרות ומזל רע” והצילומים יתחילו בסתיו הקרוב.
תכנים וטריגרים: יש בסדרה אלימות כמו בספרים (מכות וכאלה), לפעמים קצת גרפי, כולל כמה סצנות של גופות שעברו עינויים (יש משחקי אור וצל אז לא רואים ממש את כל הפרטים אבל זה לא ממש נעים). יש סצנת עירום אחת נדמה לי (קצרה), אם כי לא מעט פעמים שריצ’ר מוריד חולצה.
הדבר היחיד שלא אהבתי בסדרה: אני לא סובלת מוזיקת ג’אז ובלוז וזה היה הפסקול העיקרי…