המשפחה בקומה העליונה [לא אהבתי]

המשפחה בקומה העליונה [לא אהבתי]

תגיות:
המשפחה בקומה העליונה / ליסה ג’ואל
ליבי ג’ונס בת ה25 מקבלת מכתב ובו היא מגלה שהיא ירשה בית מההורים הביולוגים שלה, אותם מעולם לא הכירה. כשהיא מגיעה לבית, היא מגלה שיש מאחוריו (ומאחוריה) סיפור יוצא דופן: התאבדות משולשת של שני הוריה וגבר זר נוסף, כשהם משאירים את התינוקת – ליבי – בעריסה. ליבי מנסה לחקור לעומק מה בדיוק קרה שם ומה הרקע המשפחתי האמיתי שלה. במקביל, אנחנו עוקבים אחרי העלילה של שתי דמויות נוספות, אחת שמספרת על מה שקרה בעבר בבית ההוא, והשניה בהווה והקשר שלה מתברר בהמשך.
לספר הזה חיכיתי מאז שקראתי את “ואז היא נעלמה” של ליסה ג’ואל, הראשון שלה שתורגם לעברית, ספר מתח שנהניתי ממנו מאד. אחרי כמה עשרות עמודים לתוך “המשפחה בקומה העליונה” ראיתי שהוא לא זורם לי וחברה המליצה לי לנטוש אותו אחרי שגם היא לא נהנתה. אז נטשתי, קראתי שני ספרים אחרים, ובסוף החלטתי לתת לו צ’אנס נוסף.
זו היתה טעות.
הספר נתן הרגשה שהסופרת רצתה להעביר לקוראים סיפור מזעזע ומעורר חלחלה על משפחה לא מתפקדת שהפכה לכת, מעין סיפור אימה, אבל לא ידעה איך להפוך את זה לספר שלם ומעניין. המעבר בין נקודות המבט התקדם לאט והיה די משמים, הדבר המותח הראשון קרה רק באמצע הספר ולא התפתח ממנו שום דבר, ורק בשליש האחרון היה מתח אמיתי – שנגמר ב….בערך כלום.
וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על החורים בעלילה [ספוילרים עד סוף הפסקה: למשל – 1. הנרי הציג את עצמו כפין בפני ליבי ומילר, איך הוא תירץ את זה אח”כ בדיוק? 2. איך הוא נכנס לה לטלפון אם תאריך הלידה שהיא שמה היה שונה ממה שהוא הכיר? 3. ליבי ומילר חשדו שהוא התקין להם משהו בטלפון, ו… שם זה נגמר. הם לא טרחו לבדוק, לא טרחו להחליף פלאפונים, כלום].
הסוף די סגור עם קצת קליף האנגר, חשבתי שזה סתם בשביל שיהיה סוף פתוח מעניין אבל מתברר שעומד לצאת לספר הזה ספר המשך. מה שבטוח, לא אטרח לקרוא אותו. אני כן מוכנה לתת צ’אנס לספרים אחרים של הסופרת, כי כרגע מדד ההנאה שלי ממנה הוא 50:50.
תכנים וטריגרים: רק תבחרו, יש הכל! רצח, התאבדות (בערך), אונס, כת, משפחה מתעללת, בעל מכה, עוני, הומלסיות, בגידות, יחסי מין עם קטינים, יחסי מין בין קטינים (גיל 14), הריון של קטינה, הפלה.
כנרת זמורה דביר | תרגום: סיוון מדר | 320 עמ’ | יולי 2022

כתיבת תגובה