הבהוב באפלה / סטייסי ווילינגהם
כשקלואי היתה בת 12, שש נערות נרצחו באיזור בה היא גרה. הרוצח הסדרתי נתפס, אבל קלואי עדיין סוחבת את הטראומה מאז. כיום קלואי היא פסיכולוגית שמנסה לג’נגל בין העבודה לארגונים לחתונה שעומדת להתקיים בעוד מספר שבועות. אבל אז, נערה נעלמת. ואחרי זה עוד אחת. וקלואי מתחילה לחשוד שיש קשר לרציחות ההן מהעבר…
איזה ספר מתח נהדר! הוא לא מושלם, ואני אגיע לזה אחר כך, אבל הוא באמת מרתק. קודם כל, הסיפור והקשר בין ההווה לעבר נפרש בפנינו בצורה הדרגתית ומצויינת, וממש לא כל סופר יודע לעשות את זה: מצד אחד צריך לא להעמיס על הקוראים המון מידע בבת אחת (במיוחד לא על חשבון העלילה בהווה) ומצד שני גם לא להשאיר אותם באפלה ומבולבלים ככה שהם ינטשו את הספר.
דבר שני – מהרגע הראשון הסופרת שמה זרקור מאד מאד חזק על אחת הדמויות ושמה עליו את כל החיצים והחשדות, ולאורך הספר ממש תהיתי לעצמי אם זה באמת הולך להיות הרוצח ואז הספר בעצם רק מתמקד באיך קלואי מגלה מה שאנחנו הקוראים כבר הבנו, או שהולך להיות טוויסט – אבל אז יהיה קשה מאד להסביר את כל הנורות האדומות שהודלקו לאורך הדרך. לא אגלה לכם איך זה נפתר, אבל בהחלט הייתי מרוצה. אמנם כן היה משהו שחשבתי עליו בעצמי לאורך הספר, אבל לא את התמונה השלמה.
הרגשתי שהסופרת ממש מצליחה לבלבל את הקוראים ולזרוע בנו נקודות ספק לאורך הדרך – במיוחד כשהאמינות של קלואי מתחילה להתערער ואנחנו מתחילים לחשוב אולי הגבול בין דמיון למציאות מתחיל להיטשטש. זה היה מצויין בעיני.
לדעתי כן נשארו קצת חורים בעלילה אבל בקטנה, וזה לא הפריע לי להנות. גם מצאתי כמה טעויות ואי התאמות לגבי לוח הזמנים של היום הראשון של הספר, אבל זה לא נורא.
קצת התבאסתי שהסוף לא היה לגמרי הפי-אנד (או שאולי כן, תלוי איך מסתכלים על זה) אבל אני חושבת שאם הוא כן היה הפי-אנד היו בטח הרבה אחרים שהיו מתאכזבים שהסוף קיטשי מדי ולא ריאלי. בסופו של דבר בסך הכל הספר הוא ספר מתח מרתק שכתוב מצויין, גם אם הוא לא ממש מושלם.
מבחינת טריגרים, תכנים וכו’: יש רצח של נערות. מצד שני, הרצח לא גרפי – הן מתות מחנק. אין אונס ואין שום פירוט מזעזע. מבחינת מיניות – יש בספר בערך 2 סצנות מיטה למיטב זכרוני.
תכלת הוצאה לאור | תרגום: יסמין קלין | 360 עמ’ | יולי 2022