הרץ במבוך [אהבתי]

הרץ במבוך / ג’יימס דשנר
תומס מתעורר בתוך מעלית סגורה. הוא לא זוכר כלום על חייו מלבד שמו הפרטי. הוא מסוגל לזכור דברים כלליים כמו נופים, המבורגר, קולנוע, אופניים, אבל לא שמות, פרצופים, מקומות ספציפים. כשהמעלית נפתחת הוא מגלה שהוא מצטרף לקבוצת נערים כמוהו – שגם הם לא זוכרים כלום, והם חיים בלב מבוך. חלקם שם כבר שנתיים וחלקם חדשים יותר. הם מנסים מדי יום למפות את המבוך, אבל נראה שאין שום דרך לצאת ממנו. הם מקבלים אספקה קבועה והם יודעים שעוקבים אחריהם, אבל לאף אחד מהם אין מושג למה הם שם.
הרץ במבוך הוא ספר YA מד”ב/דיסטופיה. הוא יצא בעברית כשכבר הייתי אמא+ילדים ואחרי תואר, וקראתי בעיקר ספרי מתח באותו זמן, אז עד היום לא יצא לי לקרוא אותו. גם כשיצא סרט עליו וכולם דיברו עליו, לא יצא לי לראות. מזל שהשבת סופסוף היתה לי הזדמנות 🙂
הספר מותח ומרתק ממש. יש שם המון דברים שנראים לא הגיוניים, אבל גם תומס בעצמו אומר שזה לא נראה לו הגיוני – אז אין הרגשה שהסופר חושב שאנחנו מטומטמים כמו שקורה בספרים אחרים שהם מופרכים ואנחנו הקוראים אמורים פשוט לקבל את זה.
הספר מסתיים באופן חלקי: אמנם מסתיים החלק של המבוך, אבל יש המון שאלות שלא קיבלו תשובה. הספר הוא ראשון מטרילוגיה, ובספר השני מקבלים חלק מהתשובות אבל ממש לא הכל (את השלישי אני מקווה לקרוא בשבוע הקרוב).
הספר הוא YA. מבחינת מיניות אין בו כלום (בספר השני יש נשיקות). אבל מבחינת אלימות הוא לא קל. יש בו נערים שנפצעים וגם נהרגים. אמנם אין פירוט גרפי מחליא, אבל סכנת המוות המרחפת בספר פחות מתאימה לגיל 10, והייתי אומרת יותר לכיוון 14-16 ומעלה, תלוי בנער/ה ובמה שהם כבר קראו.
בקיצור ממש ממש נהניתי ממנו וישר התחלתי את הספר השני.
רק הערה לגבי התרגום/עריכת תרגום: רוב התרגום סבבה, אבל יש כמה דברים שפספסו. למשל יש מילה שחוזרת על עצמה ומקבלת משמעות בהדרגה. בפעם הראשונה כתוב “רשע”, בפעם השניה “נתעב”, בפעם השלישית “מרושע” ואחרי זה חוזר להיות “נתעב” לכל שאר הספר. בנוסף, לפני המילה “נתעב” מתואר שזו מילה בת 5 אותיות (במקור באנגלית זה בכלל 6 – WICKED). בהמשך, כשיש ראשי תיבות של מושג מסויים, אחת המילים היא “סכנה”, אבל משפט אחד אחרי זה מתייחסים אל המילה הזו כאל “אסון”. סתם חוסר עקביות מבאסת שהיה אפשר לעלות עליה בקלות.
הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים | תרגום: דבי אילון | 2013 | 365 עמ’

כתיבת תגובה