הפאנדום [אהבתי מאד]

הפאנדום [אהבתי מאד]

תגיות:
הפאנדום / אנה דיי
קרה לכם שקראתם ספר (או ראיתם סרט / סדרה שממש אהבתם) ופינטזתם איך אתם נכנסים לתוך העולם שלהם, והופכים לחלק מהעלילה? תרימו יד כל מי שזה קרה לו! נכון שכולם הרימו יד? מי שלא – יכול לצאת מהסקירה הזו… 🙂
אנה דיי לקחה את הפנטזיה שלנו והפכה אותה לספר: מה יקרה אם באמת נכנס לעולם הפאנדום, לעולם שבו קורית העלילה?
ויולט בת ה17 היא פאנגירל (מעריצה) של הספר-נוער-דיסטופיה “מחול הגרדומים” ושל הסרט המבוסס עליו (ספר שכמובן קיים רק בתוך הספר “הפאנדום”). היא מעריצה אותו ויודעת אותו בעל פה כמו שאני פאנגירל של הארי פוטר (אבל רק הספרים!!). להערצת הפאנדום שותפים גם חברת הילדות שלה אליס שאוהבת לכתוב פאנפיקים, ואחיה הצעיר נייט.
הם מגיעים לקומיק-קון (כנס גיקים שנתי, למי שלא מכיר) יחד עם חברה משותפת נוספת – קייטי, שמעדיפה שייקספיר וצ’לו על פני רומנים קלישאתיים ולא קראה בכלל את הספר, אבל רגע אחרי שנפגשו עם השחקנים שמשחקים את הדמויות הראשיות בסרט – הרביעיה מוצאת את עצמה ביקום חלופי, שהוא העולם של הספר/סרט. ועכשיו הם צריכים להבין איך חוזרים הביתה בלי להרוס את הקאנון (הסיפור המקורי) ואיך שורדים בלי למות בדרך.
ויולט מוצאת את עצמה בתפקיד הגיבורה הראשית בפאנדום, בעוד היא מרגישה ההפך הגמור מהגיבורה הראשית המקורית – היא לא אמיצה כמוה, לא בכושר כמוה, לא יפה כמוה.

“הקסם לא פעל – אני נוויל לונגבוטום מהספרים הראשונים, לפני שהוא נעשה כל כך מוצלח.”

אנה דיי לקחה רעיון גאוני של “מה יקרה אם הפנטזיות שלנו יתגשמו” ונתנה לו ביצוע גאוני לא פחות. מי שקרא סקירות קודמות שלי יודע כבר שאני מתה על מטא – אני ממש אוהבת ספרים שמדברים-על-ספרים, או שוברים את הקיר הרביעי, או כל דבר מטא-י אחר.
גם כאן – הסופרת לא מהססת לצחוק על קלישאות נפוצות ברומנים לנוער, ממבנה העלילה ועד השמות של הדמויות, אבל הכל בצורה חיננית שלא נותר לנו אלא להנהן במרץ. יש המון אזכורים של ספרי נוער פנטזיה/דיסטופיה אחרים כמו משחקי הרעב, דמדומים, הארי פוטר ועוד. הסופרת גם מתייחסת באופן מלא ומורחב לכל מיני שאלות כמו “מה קורה בעולם הפאנדום לדברים שלא קיבלו פירוט בספר?”, או “מה יקרה אם נגרום לסטיה בעלילה?” ו “מה קורה לדמויות כשהסיפור נגמר?”.

“אתם רואים”, קייטי אומרת. “זה כמו שאמרתי בקומיק-קון, השלטונות הם תמיד הרעים בספרות דיסטופית, זה כל כך צפוי”.

הספר מלא במילים ומושגים שגיקים ומעריצי פאנדומים יבינו – קוספליי, פאנפיק, קנון, ועוד – והם באמת היעד המרכזי של הספר. הספר מתאים לנוער בוגר ומעלה – יש בו אלימות ומוות, מעט מין (לא מפורט) ורמיזות מיניות.
הספר היה מרתק, דוחף, מפתיע, מותח, מצחיק, מרגש – באמת באמת ספר מושלם. נהניתי ממנו כל כך. הסוף מסתיים בעלילה חצי סגורה חצי פתוחה, אבל למזלנו הרב ממש עכשיו יצא הספר השני בעברית אז המשכתי ישירות אליו…
אגם הוצאה לאור | 414 עמ’ | תרגום: יעל אכמון  

כתיבת תגובה