הבחורה השחורה השניה – סדרת הטלוויזיה

אחרי שקראתי את הבחורה השחורה האחרת, מיהרתי לראות את סדרת הטלוויזיה שמבוססת עליה. לקח לי קצת זמן כי עומס וחיים וכל זה, אבל בסוף סיימתי אותה.

על מה הסדרה?

בערך כמו בספר: נלה עובדת כעוזרת לעורכת בהוצאת ווגנר – הוצאת ספרים גדולה ומכובדת, שמעסיקה בעיקר אנשים לבנים, מיוחסים ו”נכונים”, מלבד כמה סימוני “וי” על מיעוטים. נלה היא הבחורה השחורה היחידה במשרד, עד שמגיעה עובדת חדשה: הייזל, עובדת שחורה וצעירה בעלת ביטחון עצמי גבוה. בהתחלה נלה שמחה שיש בחורה שחורה נוספת, אבל מהר מאד הייזל מתחילה להוות תחרות עבורה. ולא רק זה, אלא שדברים מוזרים מתחילים לקרות לנלה, כמו מישהו שעוקב אחריה…

מה חשבתי עליה?

טוב, זה טיפה מוזר לכתוב סקירה על סדרה שראיתי עם הפסקה די ארוכה בין הפרקים, ועוד אחרי שעבר די הרבה זמן (יחסית) מהספר, אבל אני אנסה.

הסדרה, כשלעצמה, היא די טובה. היא לוקחת את הסיפור די מהר לכיוון המתח הקריפי והמסתורין, הרבה יותר מהספר שנשאר פרוזה-דרמה למשך חלק גדול מהעלילה. היא מצליחה להעביר בצורה מאד טובה את הקריפיות ואת החשדות כלפי הייזל מצד בן הזוג של נלה ושל החברה שלה. הרבה מהחלקים המעודנים בספר מבחינת מתח, הוקצנו מאד בסדרה ואפילו הלכו קצת לכיוון האימה מבחינת האווירה (הסדרה לא באמת מפחידה ואין בה שום דבר ממש גרפי). אבל בנוסף למתח יש מדי פעם גם רגעים קלילים וקומיים כך שזו לא סדרה כבדה.

הדמויות

בניגוד לספר יש הרבה פחות התעמקות בדמויות – במחשבות, באופי, במורכבות שלהן – אבל זה הגיוני במדיה הזו, שיכולה פחות להביא מחשבות בגוף ראשון או תיאורים מילוליים. נלה שחקנית מצויינת וממש אהבתי אותה. פחות אהבתי את הליהוק של הייזל, שהיא אמנם שחקנית מצויינת אבל היא אמורה להיות הרבה יותר יפה ומרשימה ובעיני היא היתה נראית קצת כמו שלד מפחיד, וגם מאד צעירה וילדותית בהתנהגות שלה. נלה לא אמורה להיות היפהפיה מבין שתיהן… אהבתי גם את הליהוק של מלייקה, שמוסיפה המון לסדרה.

העלילה

בעלילת הסדרה לעומת הספר אמנם שמרו על כמה רכיבים מרכזיים אבל שינו המון דברים – יש סצנות שקרו רק באמצע/סוף הספר אבל הועברו להתחלת הסדרה, יש סצנות שהוקצנו מאד וקיבלו אווירה אחרת מהספר, ויש חלקי עלילה שלמים שהוחלפו לחלוטין כדי להפוך את הסדרה לסדרה שהיא הרבה יותר מתח ופחות ביקורת על החברה האמריקאית או נגיעה בנושאים טעונים, שאמנם קיימים בסדרה אבל פחות נוכחים בה. מצד שני, הסדרה גם הרבה יותר ממוקדת בעלילה העיקרית כך שאולי חלק מהקיצוץ הוא לטובה. בנוסף, הספר מאד אמריקאי ואפרו-אמריקאי עד כדי כך שלאדם שמגיע מתרבות אחרת לפעמים קשה להבין חלק מהמושגים והמטאפורות שבספר (שחלקן הוחלפו עבור תרגום הספר בעברית, ועדיין זה מאתגר). בסדרה כל הדברים האלו הושמטו ורוככו עבור הצופה הממוצע, והיא הרבה יותר קלה לעיכול.

סוף הסדרה דומה לסוף הספר, וגם הוא חצי פתוח – אבל מרוכך יותר מהספר.

שורה תחתונה

אם אתם מחפשים סדרת דרמה-מתח לא כבדה מדי ולא קלילה מדי, לא ארוכה מדי ולא קצרה מדי, ואין לכם בעיה עם קצת ביקורת חברתית – כדאי לכם לראות. אם קראתם את הספר ואתם מחפשים לראות עיבוד שלו למסך – תדעו שיש הבדלים גדולים שאולי יאכזבו אתכם.