הבחורה השחורה האחרת / זאקייה דלילה האריס

לפני שאני מספרת לכם על “הבחורה השחורה האחרת”, אני חייבת להגיד – וואווו. הגעתי לספר עם ציפיות מעורבות, אחרי שנתקלתי בביקורת שטענה שהכתיבה בינונית והספר טרחני – והוא פשוט כל כך לא כזה! כל כך נהניתי לקרוא אותו, הכרחתי את עצמי להפסיק כדי ללכת לישון, וסיימתי אותו בלב דופק. לא מרגישים בכלל שזה ספר ביכורים. מתנצלת מאד שיצאה לי חפירה – יש לי כל כך הרבה מה להגיד – אבל חילקתי אותה לכותרות וראשי פרקים שיהיה קל יותר.

על מה הספר?

נלה עובדת כעוזרת לעורכת בהוצאת ווגנר – הוצאת ספרים גדולה ומכובדת, שמעסיקה בעיקר אנשים לבנים, מיוחסים ו”נכונים”. נלה היא הבחורה השחורה היחידה במשרד, עד שמגיעה עובדת חדשה: הייזל. הייזל היא בחורה שחורה מושלמת בכל פרמטר אפשרי, ואם בהתחלה נלה שמחה שהיא כבר לא השחורה היחידה – לאט לאט הייזל יוצרת תחרות סמויה ביניהן ונלה מתחילה לדאוג לעתידה בחברה, במיוחד כשהיא מקבלת פתקים מסתוריים שמאיימים עליה לעזוב את ווגנר. ואיך כל זה קשור לפרשה מלפני 35 שנה?

הספר הוא רומן-מתח, הוא מתחיל כספר פרוזה אבל לאט לאט מקבל אלמנטים של מתח ותעלומה עד לסוף המדהים. הוא לא ספר מתח קלאסי והייתי מגדירה אותו יותר כפרוזה מאשר מתח, אבל הוא מרתק ממש.

מה אהבתי?

נלה היא גיבורה שיכולתי להזדהות איתה בכל כך הרבה דברים. נכון, אני לא שחורה כמוה, ולא חוויתי את הגזענות הזאת, אבל כל אחד יכול להזדהות עם האווירה שבו: אישה שעובדת בסביבה גברית, דתי יחיד בקבוצת חילונים, עולה חדש בכיתת ישראליים, ועוד. חוויות השונות והזרות היא קולקטיבית גם אם היא מתבטאת בצורה אחרת בכל קבוצה.

גם החוויות שנלה עוברת בעבודה – חוויית האי-צדק של אדם שעובד קשה ולא יכול לשבור את תקרת הזכוכית, או שנשאר מאחור בגלל אנשים שמשתמשים בקיצורי דרך לא הוגנים כדי להתקדם (בעבודה ובחיים באופן כללי) – הן חוויות שיכולתי להזדהות איתן מאד בקלות, ואני בטוחה שלא רק אני.

אהבתי מאד גם את מלייקה, החברה של נלה, שהיא פשוט חברה מושלמת והזכירה לי את החברות הקרובות שלי. היא תמיד יודעת איך להכיל את העצבים של נלה והיא היתה קרן אור של שעשוע בספר הזה.

עוד בונוס בספר – מאחר ונלה עובדת בהוצאת ספרים, יש בספר המון חוויות סביב מה זה להיות עורכת ולקטורית וזה מרתק לכל מי שאוהב ספרים ואוהב לקרוא על מאחורי הקלעים של עולם הספרים. הסופרת בעצמה עבדה כעוזרת לעורכת (התפקיד של נלה) כך שהחוויות כנראה אותנטיות מאד.

מה פחות אהבתי?

בספר היו כל מיני רפרנסים לדברים מהתרבות האמריקאית שלא תמיד הכרתי (“הייזל היתה הארלם כמו שספייק לי היה ברוקלין”) או שנאלצתי להבין מההקשר (“החלפת קוד”, למשל) אבל חלק מזה היה כנראה מכוון מצד הסופרת, למשל כשנלה והייזל מדברות על סוגי שיער של בחורות שחורות ויש מישהי לבנה במעלית ונלה תוהה אם הבחורה הלבנה מבינה בכלל את המושגים שהן זורקות.

בנוסף, הספר כתוב בגוף שלישי אבל מדי פעם נכנסים פרקים בגוף ראשון של דמויות שונות שלא כל כך ברור בהתחלה מי הן ואיך הן קשורות וזה היה ממש מבלבל עד שלאט לאט דברים התחילו להתחבר אחד לשני – אז פשוט תיאזרו בסבלנות כי בסוף מבינים.

סוגיות בספר

הספר מעלה המון נושאים טעונים, למשל סביב טענת האפליה. למשל – אם לא קיבלו מישהי לעבודה, האם זה כי היא לא מספיק טובה, או כי היא אישה / שחורה / דתיה / עולה חדשה? כל דמות בספר מביאה את ראיית העולם שלה מתוך חוויית החיים שלה, וזה מרתק לראות את סיטואציה זהה מתפרשת אחרת בין אנשים.

הספר גם לא חוסך ביקורת מהצורה בה הפרוגרסיב מנסה להכניס בכוח שחורים אל תוך השיח בצורה מאולצת שהרבה פעמים פוגעת באותה קבוצה, למשל כשהדמות מיוצגת כקלישאה ומעוצבת דרך עיניים זרות בלי להבין איך קבוצת המיעוט תופסת את זה, וכל זה רק כדי לסמן וי ולא באמת מתוך חוויית הזדהות עם המצוקה שלהם.

יש עוד כמה סוגיות שהספר נוגע בהן, והכל בצורה מרתקת ולא טריוויאלית בכלל.

ולסיום

על הסוף של הספר אני לא יכולה להרחיב כלום מפאת ספוילרים, מי שרוצה מוזמן לשיחה בפרטי בשמחה! אבל בשורה התחתונה מדובר בספר מרתק עם דמות ראשית שממש קל להזדהות איתה, שמצליח לגעת בסוגיות בוערות מזווית מרעננת ומעניינת במיוחד, ולא על חשבון העלילה והדמויות.

טריגרים ותכנים רגישים:

אין יותר מדי, בעיקר גזענות ואפליה. רמזים על בגידה, קצת על מיניות (אין פירוט גרפי) ואולי קצת קללות.

---

אריה ניר הוצאה לאור | נובמבר 2023 | 391 עמ’ | תרגום: שי סנדיק

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.