צייד חסר לב / קריסטן סיקרלי
על מה הספר?ֿ
כולם בטוחים שרוּן וינטרס בת ה-18 היא צעירה עשירה וקלת דעת שאוהבת נשפים ורכילות. רק שני חבריה הטובים ביותר יודעים את האמת: רון היא מכשפה, ולא סתם מכשפה – אלא עש הארגמן, שעוסקת בהצלת מכשפות אחרות. עד לפני כשנתיים, המכשפות היו בשלטון, אך מאז המהפכה – הן נרדפות ומוצאות להורג. גדעון שארפ מוביל את ציד המכשפות, והוא מתעב אותן. אבל אז נרקמת מזימה דו צדדית: רון מנסה ליצור קשר רומנטי עם גדעון על מנת להשיג ממנו מידע סודי שיסייע לה להציל מכשפה חשובה, בעוד גדעון חושד שרון היא עש הארגמן, ומחזר אחריה על מנת לנסות להוכיח או לשלול את החשדות שלו.
מה חשבתי עליו?
צייד חסר לב הוא הספר הראשון מתוך צמד ספרים. הגעתי אליו עם ציפיות גבוהות גם לאור ההצלחה שלו, גם בגלל המלצה של חברה, וגם בגלל הכריכה המהממת – שאין מה לעשות, זה גם משפיע מאד…
מה אהבתי?
בגדול הסיפור היה די סבבה. היו כמה דברים שצפיתי אבל גם כמה טוויסטים שפחות צפיתי והיו מעניינים.
בספר היה הרבה דגש על השימוש בדם הווסת לכישופים – ואהבתי מאד את הטייק הזה. הוא היה חיבור מעולה לכל עניין הנשיות והפוריות שהיה בסיס גדול לציד המכשפות האמיתי בעבר. מחזור חודשי הוא לא עניין שמרבים להתעסק בו בספרים. איכשהו הגיבורות גם מצליחות לצאת למסעות ארוכים בלי שום בעיה. וכאן לא רק שהתייחסו לזה אלא זה ממש היה חלק חשוב וקריטי בספר. ביג לייק מבחינתי.
הספר מתרחש בתקופה שדומה מבחינה טכנולוגית (אך לא תרבותית) לאמצע המאה ה-19, שזה גם גיוון יחסי בעולם הפנטזיה שנוטה בדרך כלל ללכת לקצוות – ימי הביניים (פנטזיה אפית) ועולם מודרני (פנטזיה אורבנית). כמובן שפה מדובר בעולם שונה משלנו, עולם שיש בו מכשפות וקסמים.
מה פחות אהבתי?
אין ספק שאני יכולה להבין למה חובבות (וחובבי) רומנטזי אהבו את הספר הזה. יש בו פנטזיה ורומנטיקה משולבים יחד. עם זאת, בתור מי שיש לה העדפה ברורה מאד לפנטזיה על פני רומנטיקה – קצת פחות התחברתי אליו באופן אישי. הרגשתי שהעולם לא מספיק מפורט ועמוק (היסטוריה, תרבות, סלנג וכדו׳), והעלילה היתה כמעט כולה סביב הקשר בין רון לגדעון. אם היינו מוציאים את העניין הרומנטי מהספר, לא היה נשאר בו כמעט כלום.
ציפיתי גם שיהיה הרבה יותר עלילה ועניין סביב רון כעש הארגמן – למשל איך היא מצילה מכשפות בפועל – אבל הספר מסתפק במעט סצנות שלא יוצא מהן הרבה, ובכמה אזכורים לפעולות שהיא עשתה בעבר. שאר הפעולות שלה כעש הארגמן במהלך הספר מתמקדות כמעט אך ורק בניסיון להיות בקשר עם גדעון על מנת להוציא ממנו מידע – מה שכמובן הופך מהר מאד לקשר רומנטי בלתי אפשרי.
דבר נוסף שפחות התחברתי – הטרופים. יש בספר משולש אהבה (שאני שונאת), משונאים לאוהבים (שאני לא ממש מחבבת בדרך כלל) ותירוצים שונים כדי לגרום לרון וגדעון להיות יחד כשרון ללא בגדים או כמעט ללא בגדים (שלוש פעמים שונות!). אני מודה שדי גלגלתי עיניים בקטעים כאלה כי זה הרגיש לי ממש מאולץ. הרגשתי שהסופרת בנתה את כל העלילה סביב הפנטזיות הרומנטיות האלו במקום סביב עלילה אמיתית, קצת כמו טרופ של ״מיטה אחת״ או פייק דייטינג. אבל כמו שכתבתי למעלה – אני באמת פחות קהל היעד לספרים מהסוג הזה, וחובבי הרומנטי והרומנטזי יהנו ממנו הרבה יותר ממני. במיוחד מי שאוהבת שיש הרבה מתח מיני בין הגיבורים.
בשורה התחתונה
צייד חסר לב הוא ספר שכנראה מתאים מאד למי שאוהבות רומנטיקה בשילוב עם פנטזיה אבל עם דגש על הרומנטיקה. הספר הוא בסגנון נוער בוגר – במיוחד סביב הטרופים כמו משולש אהבה.
טריגרים ותוכן רגיש
יש כמה סצנות שכוללות עירום חלקי / מלא ומזמוזים וסצנת מיטה אחת חצי מפורטת.
יש בספר אלימות כולל הוצאה להורג, חלקה אלימות גרפית קצת מפורטת. יש אזכור לדמות שהתאבדה – בלי פירוט.
יש בספר התייחסויות לרצח של ילדה (סיפור מהעבר), ולניצול קטינים באופן מיני.
הוצאת כתר | 407 עמ׳ | תרגום: אביגיל בורשטיין | ספטמבר 2025

אז ממש רציתי לקרוא את הספר וממש שמחתי לראות שכתבת עליו פוסט.
והוא נראה לי באמת ספר של גלגול עיניים איזה באסה /:
אני כן אגיד שאני מכירה גם אנשים שנהנו ממנו מאד, זה כנראה מאד תלוי אם מעדיפים פנטזיה רומנטית עם דגש על הפנטזיה או על הרומנטיקה.