בין לבין / אל-עד כהן קניגסברג

על מה הספר?

אבי-אל הוא נער צעיר בכיתה ח’ שמתמודד עם חירשות כמעט מלאה. יש לו מכשירי שמיעה שאמורים לסייע לו, אבל הם מקשים עליו. אבי-אל הוא החירש היחיד במשפחה שומעת, והוא מרגיש פעמים רבות לא שייך. הוא לא מצליח להשתלב בשיחה המשפחתית כי קשה לקרוא שפתיים של ארבעה אנשים במקביל, וגם בכיתה הוא לא תמיד מצליח לעקוב – אי אפשר לקרוא שפתיים של המורה כשהיא מסתובבת אל הלוח. אבי-אל מוצא את עצמו לא רק בהתמודדות בעולם לא מותאם לחרשים, אלא גם בהימנעות מהרבה דברים מסביב. למשל, הוא נמנע מחברויות חדשות כי קשה לו נפשית להתחיל להסביר לאנשים שהוא חירש ולהתמודד עם התגובות שלהם.

הספר מובא בצורה של רומן גרפי, שאותו כתב ואייר אל-עד כהן קניגסברג, שהספר מבוסס באופן מסויים על חייו.

מה חשבתי עליו?

נתחיל עם השורה התחתונה: הספר הזה פשוט יפהפה, מרגש, ובעיקר – חשוב.

זוכרים את הספר “פלא” שנכנס ללב של כולנו וגרם לנו לראות את העולם בעיניים של ילד שונה מהסביבה? “בין לבין” עושה את אותו דבר, רק נוגע בנושאים אחרים – בעיקר חירשות ונטיה מינית. אבי-אל, שמשקף בעצם את אל-עד עצמו, מתמודד עם הקשיים שהופכים אותו לשונה, וגם גורמים לו להרחיק את עצמו מאחרים מלכתחילה. הספר הזה מצליח לחדור ללב ועזור לנו להבין הרבה יותר איך העולם נראה מבעד לעיניים של ילד כמוהו, ואיך הקושי משפיע גם על שאר המשפחה.

הספר פותח חלון לעולם הפחות מוכר של החירשים וכבדי השמיעה. למשל, באחד העמודים אבי-אל מסביר בצורה יפה לקוראים שמכשירי שמיעה הם לא כמו משקפיים. משקפיים שמים על הפרצוף ומיד רואים. מכשירי שמיעה מאפשרים לשמוע קולות שהמוח צריך לדעת לסנן, לפרש ולהבין, וזה לא כל כך קל ופשוט. החלקים בו אבי-אל מתמודד עם שאלת הזהות המינית היא חלק יחסית יותר שולי בספר, אבל היא בהחלט קיימת ברקע.

כאמא, הספר הציף לי גם התמודדויות הוריות שונות. למשל, כשאנחנו נותנים לילד שלנו להתמודד עם קושי מסויים בלי “גלגלי עזר” – האם אנחנו משדרים בכך שאנחנו מאמינים בו או שבעצם אנחנו גורמים לו להיאבק ולהיות מתוסכל במקום להקל עליו? כשאנחנו מציבים לו רף גבוה, האם אנחנו משדרים לו שהוא מסוגל או שאנחנו מתעלמים מהקושי האובייקטיבי שלו? מה קורה כשפתרון לילד אחד מגיע על חשבון ילד אחר? מה נכון יותר לעשות? כנראה שאין תשובה אחת נכונה, אבל לא תמיד אנחנו כהורים יכולים לדעת מראש.

האיורים ברומן פשוט יפהפיים. הקומיקס מאוייר בצורה מאד מסודרת שקל לקרוא ולעקוב אחרי הטקסט, הפונט נעים וברור (על הפונט אחראית הקומיקסאית המוכשרת נעה כ”ץ). אל-עד הצליח לצייר את הדמויות בזוויות שונות ומעניינות ולהפיח חיים באיורים. הספר מתרחש בסוף שנות השמונים, אז היה יפה לראות באיורים חפצים כמו קלטת טייפ או פקס.

הספר מסתיים בסוף חצי סגור, וברור לקוראים שיש לאבי-אל עוד דרך ארוכה לעבור. אני בהחלט אשמח אם יהיה לספר גם ספר המשך בעתיד. אנחנו גם יודעים שאבי-אל די מבוסס על אל-עד עצמו, ולאל-עד יש הפי אנד: כיום הוא חי עם בן זוגו ושני ילדיו, והוא מבטא את כישוריו הרבים – הוא תסריטאי, מאייר, שחקן, יוצר סרט דוקו ועוד. וכמובן עכשיו הוא גם סופר ואתם מוזמנים לקרוא את הראיון שערכתי איתו בקבוצה “המלצות אמיתיות על ספרים”.

הספר מוגדר על ידי ההוצאה כמתאים לנוער בוגר ומבוגרים, אבל אני חושבת שאפשר לקרוא אותו גם בגיל צעיר יותר (חטיבה ומעלה), תלוי במידת המורכבות שמתאימה לילד.

טריגרים ותכנים רגישים

הומופוביה. בנוסף אבי-אל נתקל בהגדרה המילונית של המילה “הומו”, שיש בה את המילה “סוטה” – עם הערה על כך שבימינו המילה הזו כבר נמחקה מההגדרה המילונית.
אבי-אל סובל מהצקות בכיתה. בנוסף הוא גם מלא במחשבות מול ההורים שלו – האם הם מצטערים שהוא נולד או היו מעדיפים ילד בריא.

---

הוצאת מטר | 218 עמ’ | פברואר 2024 | עריכה: יותם שווימר

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.
לרכישה באתר הוצאת מטר לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר הוצאת מטר.