סיילו

סיילו היא סדרת ספרים שכתב יו האווי. חמשת הספרים הראשונים (מתוך תשעה) יצאו כספר אחד בשם 144 קומות (wool omnibus). לאחרונה הוא עובד כסדרת טלוויזיה בשם סיילו.

הסדרה מתרחשת בעולם עתידני דיסטופי בו האוויר בחוץ מורעל והאנושות חיה בתוך ממגורה תת קרקעית ובה כ-10,000 איש. הם דואגים לכל צרכי התחזוקה ואמצעי החיים – תיקון הגנרטור, גידול צמחים בשדות תת קרקעיים, אספקת חשמל ועוד. יש להם ראש עיר בשלטון, שריף, והכל מתפקד מצויין. אבל בכל האידיאליה הזאת, יש גם סדקים. אשתו של השריף מתחילה לחשוד שאולי מסתירים מהם דברים והאמת היא שונה לגמרי. האם היא משוגעת קונספירטיבית או שהיא באמת עלתה על משהו? משם העלילה הולכת ומסתבכת.

מה חשבתי עליה?

לפני כמה שנים קראתי את הספר 144 קומות ולא כל כך אהבתי אותו. אני לא זוכרת ממנו הרבה, אבל לפי הסקירה שכתבתי אז – הכתיבה היתה איטית ומתישה, ההתמקדות בדמויות שמהר מאד מתות הרגישה מיותרת (זה נובע כנראה מהעובדה שבמקור היה מדובר בכמה ספרים קצרים נפרדים), והיו הרבה מאד חורים באמינות של הסיפור. לספר היה פוטנציאל גדול מאד כספר מתח דיסטופי, אבל הרגשתי שהוא לא ממומש כמו שצריך.

הסדרה, מתברר, עשתה את זה הרבה הרבה יותר טוב.

קודם כל – כשספר תופס אותי חזק, אני פחות שמה לב לחורי עלילה, או שאני סולחת להם יותר בקלות כי ההנאה מהספר שווה את זה. בסדרה לא הרגשתי שצצות לי השאלות שעלו לי מהספר. חלק מהשאלות שתמהתי עליהן בסקירה שלי גם נפתרו בסדרה בצורות שונות, או לפחות קיבלו התייחסות. למשל, כתבתי בסקירה שלי על הספר למה אין להם מעלית, ובסדרה מתייחסים לכך שחלק מהחוקים בסיילו אוסרים על מעלית ועל אמצעי קשר שונים.

אני לא זוכרת בדיוק את העלילה שהיתה בספר אבל וידאתי מול ויקיפדיה – נראה שהעיבוד לא נאמן במאה אחוז אבל כן נצמד לקו העיקרי הכללי, והיו גם דברים שאני זוכרת שהיו בספר וקרו בסדרה. אבל הדברים ששינו והוסיפו רק שיפרו את העלילה, הוסיפו למתח וחיברו את הצופה לדמויות.

הסדרה עוקבת אחרי רוב עלילת הספר הראשון אבל לא כולו. היא מסתיימת בקליף האנגר גדול מאד. הבחירה הזו היא בחירה חכמה מאד. אני חושבת שדווקא בספר זה הרגיש מוזר שאחרי נקודת השיא היה המשך שהרגיש שהוא מתאים יותר לספר שני בסדרה, ובמקור היה עדיף להוציא את חמשת הספרים בשני ספרים ולא אחד ארוך מאד עם נקודת שיא באמצע.

הסדרה בנויה נהדר, המתח נשמר כבר משלב מאד ראשוני לאורך הפרקים עד לסיום, השחקנים נהדרים ומצליחים לבטא את האופי של הדמות בצורה מעולה, הצילום והתפאורה מצליחים להעביר ממש את האווירה בסיילו, ובאופן כללי – אני באמת ממש ממליצה לחובבי מד”ב / דיסטופיות. ואני ממש מחכה כבר לעונה שניה למרות שלפי סוף הספר אני יודעת איך היא תתחיל (אבל לא איך היא תסתיים כי שאר הספרים לא תורגמו לעברית).

שורה תחתונה

מהמקרים הנדירים שאני אומרת – עזבו את הספר, תראו רק את הסדרה.

טריגרים ותכנים רגישים

רצח, התאבדות, קשיי פוריות, אובדן.