לגלות את האופק – אנציקלופדיה ימית לילדים / עדי אלעזרי
עדי היא מומחית לים. ואיך לא? היא היתה בעבר קצינת ים, למדה בבית ספר לקציני עם בישראל ובית ספר לרבי חובלים (יש דבר כזה!) באנגליה, ומגיל צעיר חלמה לשוט ברחבי העולם. היא גם האישה הראשונה (ואולי היחידה?) שהגיעה לקצונה ימית בישראל. מכל האהבה הזאת נולד גם הספר הזה: לגלות את האופק – אנציקלופדיה ימית לילדים.
הספר לא בנוי כמו אנציקלופדיה רגילה, כלומר הוא לא אוסף של ערכים מנותקים לפי נושאים / לפי א”ב, אלא הוא כתוב בצורה סיפורית שמשלבת מידע כחלק מהסיפור, ועוד קטעי מידע מסביב – וכך מתאים יותר לצעירים. במהלך הסיפור עדי עולה על אניית מכולות, ואליה מצטרף אדי הפיראט – יצור קטן ומוזר שהוא גם מלח המשמרת שלה. מתברר שהמלח הזה לא יודע כמעט כלום על ימאות, ועדי מספרת לו בסבלנות את כל המושגים בצורה יפה ומעניינת.
הספר יפהפה מבחינה ויזואלית ומשלב המון תמונות, וגם איורים חמודים. העיצוב שלו נהדר ומושקע מאד. גם בתוכן הוא מאד עשיר ומקיף, ומתייחס להרבה מאד מושגים ימיים – ממבנה האוניה וסוגי אוניות, דרך זרמים ורוחות או התמודדות עם סכנות ואסונות על הספינה, ועד מקומות בעולם ומושגים גיאוגרפים. סופסוף אני בעצמי למדתי מהספר מה ההבדל בין ספינה לאוניה (אף אחד מבני הבית לא ידע גם). המושגים מוסברים היטב, ומלווים באיורים או תמונות להמחשה. בספר משולבים גם קודים לסריקה (QR code) שמפנים להרחבת קריאה, סרטונים ואתרים שונים הקשורים למושגים שבספר. יש לספר אפילו ג’ינגל שנכתב והולחן במיוחד בשבילו ואפשר להגיע אליו דרך אחד הקודים!
אחד הדברים שהכי אהבתי בספר, זה העובדה שהוא ספר ישראלי ועדי דאגה לשלב בו (בעיקר בהתחלה, לפני שהם יוצאים להפלגה) גם דברים שקשורים לישראל. למשל – התייחסות לאוניות מעפילים, או היכן נמצאים נמלי הבית בישראל.
בספר יש 46 עמודים אבל הוא די גדול ויש בו הרבה מאד טקסט. זה פחות ספר לילדים בגן אלא יותר לתלמידי היסודי. המימד הסיפורי שבספר הופך אותו לספר עיון מרוכך ונגיש יותר, גם לילדים שפחות נוטים לקרוא אנציקלופדיות להנאתם.
באתר עברית תוכלו לראות פרק ראשון של הספר ולהתרשם מהעיצוב והסגנון. יש אותו גם דיגיטלי באתר עברית (לא לשכוח את קוד ההנחה realbooks22) וגם מודפס דרך הסופרת, ואפילו גירסה באנגלית לרכישה באמזון.
ולסיום, חייבת להגיד עוד משהו שאהבתי: עמוד התודות בסוף מפורט ומושקע. זה משהו שאני תמיד מחפשת בספרים. ספרים בלי עמוד תודות מאכזבים אותי, מרגיש לי כפוי טובה. ככל שעמוד התודות יותר מפורט ומושקע, במיוחד אם הוא כולל גם התייחסות לתחקיר העומק שנעשה סביב הספר, כך אני מעריכה יותר את הסופר ואת הספר.
ועוד נקודה אחת קטנה: בשנה-שנתיים האחרונות אני כבר כמעט לא מסכימה לקבל לסקירה ספרים שיוצאים בהוצאה עצמית, רק בודדים ממש. נכוויתי די הרבה עם ספרים שהופקו בצורה לא טובה ולא מושקעת – חוסר עריכה, איורים מזעזעים, ועוד. זה גם מבאס אותי לבזבז את הזמן שלי על ספרים לא מוצלחים, וגם לא כיף לי אחרי זה לבאס את הסופר. כשעדי הציעה לשלוח לי את הספר, קיבלתי מהתמונות של הספר רושם ראשוני מאד חיובי, והסכמתי. שמחתי ממש לראות שהאינטואיציה שלי היתה טובה והספר באמת היה מוצלח ועבר אנשי מקצוע מעולים. בכלל, מכל הספר מנשבת רוח של אהבה עצומה לים, ומרגישים שעדי השקיעה בספר את כל הנשמה שלה (תראו גם את הגלויה היפה והסימניה המיוחדת שמצורפות לספר – והן דו צדדיות, רואים פה רק צד אחד).