המשך הלאה [אהבתי]

המשך הלאה [אהבתי]

תגיות:,
המשך הלאה / ריינבו ראוול
סיימון בן ה18 נמצא בשנתו האחרונה בווטפורד – בית הספר לקוסמים. הוא גם הקוסם בעל העוצמה הגדולה ביותר שקיים, ולפי הנבואות הוא הנבחר שיציל את עולם הקוסמים. הם נאלצים להתמודד עם ההאמדראם ששואב את הקסם, בזמן שאליטת עולם הקסמים בעצמה מפוצלת ומסוכסכת במאבק על השליטה. במקביל לכל האקשן בחוץ, סיימון הוא עדיין תלמיד מתבגר שצריך להתמודד עם החברה שלו אגתה שאולי בגדה בו, עם באז השותף לחדר שלו שהוא גם האויב המוצהר והמושבע שלו, עם המאג (מנהל בית הספר והקוסם העליון) שמהווה מעין תחליף אב, ופני – החברה הכי טובה שנקרעת בין המחוייבות לסיימון והמחוייבות למשפחתה.
“המשך הלאה” הוא מעין הארי פוטר לבוגרים – אבל בשלב בחיים בו הם עסוקים הרבה יותר בלהילחם בנבל הראשי מאשר להתעסק בבית הספר והבחינות, הרבה יותר רומנטיקה ומחשבות על העתיד, וגם להט”בי. מאד (רואים את הכריכה? אז זה.). העלילה כיפית, קסומה ומרתקת. הרומנטיקה מתחילה בערך באמצע הספר, וגם אז בעיני לא משתלטת עליו אלא חיה במקביל לעלילה עצמה.
הספר מסופר בגוף ראשון ועובר בין נקודות מבט – בעיקר סיימון ובאז, אבל לפעמים גם אגתה, פני, המאג ודמויות נוספות. לפעמים אפילו באותו פרק יש החלפה מהירה של נקודות מבט וזו חוויית קריאה מעניינת מאד. הדמויות נהדרות ולכל אחת אופי משלה ורקע משלה, והן כתובות בעיני ממש טוב – הן עגולות, ונקודות המבט השונות מוסיפות מאד להבנה של הנפש שלהן. אהבתי את פני מאד (מי לא?) ושנאתי את אגתה.

“סיימון הוא זה שפיצח את התעלומה,” הוא אומר. “אפילו בלי לפתוח ספר.”
“אופייני,” פני אומרת.

מאחר ו”המשך הלאה” נפתח בשנה האחרונה בווטפורד, בעצם חסר לנו שבע השנים שלפני זה – מהרגע שסיימון גילה שהוא קוסם ועד השנה הזו (בווטפורד לומדים 8 שנים, לא 7), וההרגשה לפעמים היא שאנחנו נכנסים לאמצע ההתרחשויות כאילו פספסנו פרקים קודמים. אבל זה פשוט חלק מהכתיבה, ובהדרגה אנחנו מגלים יותר פרטים על מה שקרה בעבר, אז אל תבהלו ותחשבו שדילגתם על משהו בסיפור.
העולם בנוי בצורה מעניינת, בו הקסם מבוסס מאד על השפה – ביטויים, פתגמים, שירים מוכרים ויצירות ספרותיות. הדבר הקשה מאד על התרגום לעברית כי הרבה דברים מאבדים משמעות במעבר בין תרבויות ושפות, ולכן בסוף הספר יש הסבר של המתרגמת פלוס מילון מונחים שתורגמו וההסבר המקורי שלהם – וזה נהדר בעיני ומומלץ לקרוא כבר בתחילת הספר.
מלבד הקסמים והשימוש בהם, כן היה חסר לי קצת יותר על ווטפורד עצמו – לא היה לי מספיק על השיעורים עצמם והחיים שם – אבל כנראה שזה בגלל שאני רגילה יותר לספרי נוער צעיר שבהם הלימודים בבית הספר תופסים נפח נכבד ממנו, ולא לנוער בוגר שכבר מתמקדים יותר בחיים שאחרי. לא הייתי מתנגדת לקרוא סדרת ספין-אוף על עלילות סיימון בגיל 11…
ההקבלה שכתבתי למעלה להארי פוטר היא לא סתם. במקור, הספר “מעריצה” של אותה סופרת מדבר על בחורה שכותבת פאנפיק על יצירה ספרותית מוכרת בעולם שלה, המקבילה ההארי פוטרית שלנו. היצירה הזו בעצם מספרת על סיימון, באז, ווטפורד, המאג וכל השאר, וקווי הדמיון בולטים מאד. אבל בעוד העולם של “המשך הלאה” מופיע ב”מעריצה” כיצירה ספרותית פנימית, ב”המשך הלאה” הסופרת הפכה אותו לסיפור המרכזי והעניקה לדמויות חיים משלהן. אבל אל תדאגו – אין צורך לקרוא את “מעריצה” לפני “המשך הלאה” (גם אני לא קראתי). אני חושבת שמעריצי הארי פוטר יראו המון קווים מקבילים בעלילה ובדמויות, ובשבילי כמעריצת הארי פוטר מושבעת זה היה ממש כיף. עם זאת, יש גם לא מעט ביקורת על דמויות מסויימות או קווי עלילה מסויימים בצורה שבה הם נעשו שם.

המאג:
הבטחתי לדאוג לו.
איךאפשר לקיים הבטחה כזאת? לדאוג לילד, כשהילד הוא הכוח הגדול ביותר שאתה מכיר…
ומה המשמעות של לדאוג לכוח? להשתמש בו? לשמר אותו? להרחיק אותו מהידיים הלא נכונות?

הספר הוא ראשון בטרילוגיה ואני מקווה שההמשכים יתורגמו בקרוב.
תכנים, טריגרים וכו’: הספר מיועד לנוער בוגר. אין סצנות מיטה בכלל, יש נשיקות ומגע (ליטופים, חיבוקים, התכרבלות…). יש אלימות סבירה לגיל (כולל רצח), לא גרפי מדי ולא יותר מספרים אחרים לגילאים האלה ואפילו צעירים יותר. יש קללות – ולא מעט (כולל מילת ה F). יש דיבורים על בגידה (זוגית). יש חטיפה. יש הרג חיות עבור אוכל (לא תיאור גרפי).
הוצאת כנפיים – ספרים לילדים ולנוער כתר ספרים | תרגום: חנה לבנת | 518 עמ’ | מרץ 2023

כתיבת תגובה