דג על עץ / לינדה מלאלי האנט

על מה הספר?

אלי לומדת בכיתה ו׳, אבל היא שונה משאר הילדים. יש לה סוד: קשה לה מאד לקרוא ולכתוב. העובדה שהיא עברה שבעה בתי ספר בשבע שנים בגלל העבודה של אביה, גם לא ממש עזרה. כשהמחנכת של אלי יוצאת לחופשת לידה ומגיע מחנך חדש, הכל משתנה.

מה חשבתי עליו?

דג על עץ הוא מסוג הספרים המרגשים והמתוקים כמו ״פלא״, ״יוצאת מדעתי״ או ״החיים חלקי שבע״. ספרים שמתרחשים במציאות שלנו ובמרכזם ילד עם שונות כלשהי, שמקשה עליו להתמודד עם הסביבה והמסגרת הרגילה. הספרים האלו בדרך כלל מלווים את הגיבור מהנקודה בה הוא מרגיש בודד או דחוי, דרך ההתפתחות האישית שלו שכוללת שיפור הביטחון והדימוי העצמי ורכישת חברים, ועד הסוף הטוב.

״אדם חכם אמר פעם: כל אחד חכם בדרך שונה. אם תשפטו דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחשוב כל חייו שהוא טיפש.״

אלי גדלה במחשבה שהיא טיפשה ולא מוצלחת, למרות היכולות הגבוהות שלה בתחומים אחרים. הקושי שלה בקריאה וכתיבה יוצר בעיות התנהגות וחוסר תקשורת גדול, והיא נשלחת שוב ושוב לחדר המנהלת. רק כשמגיע מורה שמבין באמת מה הבעיה האמיתית מתחת לכל זה, ומבין גם איך להתמודד עם המצב בצורה יצירתית ומבינה – אלי מתחילה לאט לאט להאמין שאולי גם למישהי כמוה יש סיכוי בחיים.

הספר נוגע בכמה נקודות כל כך חשובות לילדים, אבל גם להורים ומחנכים. המסר המרכזי הוא כנראה בעיקר ״כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו״ – אבל הוא ממש לא היחיד.

אחד המסרים הנוספים שמדוברים בספר הוא העוצמה של המילים שאנשים בוחרים להשתמש בהם מול אחרים.

״תסתכלו על זה ככה,״ אמר אלברט, ״אם הייתן צריכות להיות באקווריום עם לווייתן קטלן או עם דג אבנון, מה הייתן בוחרות?״
״טוב, ברור. מי היה בוחר בלווייתן קטלן?״
״טוב, בטבע לווייתנים קטלנים לא תוקפים בני אדם אף פעם. ממש אף פעם. האבנון הרבה יותר מסוכן כי יש לו שלושה עשר קוצים ארסיים. בעצם הכול בגלל המילים: אם הלווייתן הקטלן היה נקרא ״לוויתן ידידותי״, אף אחד לא היה פוחד.״

למרות שגיבורת הספר היא אלי שמתקשה עם מילים כתובות, היא מתחברת לילדים נוספים שלפחות לאחד מהם יש שונות מסויימת. גם ילדים שמרגישים בודדים ודחויים בכיתה מסיבות שלא קשורות לקריאה וכתיבה, יוכלו להזדהות מאד עם הספר הזה ולקבל ממנו מסרים מעצימים.

הסיפור מבוסס באופן חלקי על החוויות של הסופרת כילדה, שפגשה מורה ששינה את חייה. אני מודה שאני תוהה האם גם ב2025, עם כל המודעות לנושא של לקויות למידה מגיל כל כך צעיר – עדיין אפשר לפספס מקרה כזה. נכון, יש כאן ״תירוצים״: אלי ילדה חכמה מאד וזה עזר לה להסתיר את המצב. בנוסף, אלי עברה הרבה מסגרות כך שאף מורה לא היה איתה מספיק זמן כביכול כדי להבין את הבעיה לעומק. ועדיין – עם כל זה – אפילו ילדות בכיתה שבקושי מכירות את אלי הבינו שהיא מתקשה בקריאה וכתיבה, ודיסלקציה היא מילה שב2025 כולם מכירים, האם בימינו, בבתי ספר רגילים מן השורה, ילדה יכולה להגיע לכיתה ו׳ בלי אבחון של דיסלקציה או אפילו חשד בנושא מצד ההורים, המחנכים או צוות בית הספר?

דבר נוסף שקצת ביאס אותי בספר זה התרגום. מצד אחד המתרגמת השקיעה וגם הוסיפה שתי הערות תרגום מטעמה, אבל מצד שני פספסה לפחות שני מקרים אחרים שלא היתה התאמת תרגום. במקרה אחד יש התייחסות למספר הצלילים במילה – שלא תואם את המילה בעברית (היה אפשר לתקן בקלות את המספר המוזכר בספר) ובמקרה השני אחד הילדים בכיתה אומר משחק מילים מסויים שמשעשע אותם – וזה לא עבר בתרגום בכלל, אפילו לא היתה הערת תרגום שמסבירה את זה. אני ממש התלבטתי מה משחק המילים שאני מפספסת פה, עד שהבן שלי (בן 16) עלה על זה.

בכל אופן, בשורה התחתונה מדובר באמת בספר מקסים ממש, מעצים ומחזק, שאני חושבת שהוא חובת קריאה לכל מחנך וכמובן גם לילדים. אני חושבת שהוא מתאים בערך לגיל 9-12 פלוס מינוס (הוא לא מנוקד וללא איורים). וכמובן הוא מתאים לגמרי בשביל להכניס אותו מיידית למצעד הספרים של משרד החינוך.

הוצאת עם עובד | תרגום: לי עברון | 256 עמ׳ | ספטמבר 2025

להשוואת מחירים ורכישה עם קופון הנחה