עשה ואל תעשה עם סוקרי ספרים

איך פונים לסוקר ספרים – עשה ואל תעשה בעבודה מול סוקרי ספרים

 
אחרי שהחלטתם לשלוח ספרים לסוקרים ומצאתם סוקרים מתאימים – זה הזמן לפנות אליהם באופן אישי ולהציע להם את הספר לסקירה.
 
* קודם כל לפני הכל – צריך להבין שהסוקר קורא את הספר וכותב את הסקירה בהתנדבות, מיוזמתו, על חשבון הזמן הפרטי שלו. הוא לא מקבל על זה תשלום. בבקשה אל תפנו אליו כאילו הוא חייב לכם משהו עוד לפני שדיברתם בכלל.
 
* אם בחרתם לשלוח מסר ברשת חברתית – שלחו את ההודעה בשעה נורמלית, לא ב3 לפנות בוקר. אמנם רוב האנשים משתיקים את הפלאפון, אבל אל תקחו סיכון. אתם לא מכירים מי בצד השני, ויש אנשים שמסתכלים על שליחות הודעות בשעות הזויות כאל חוסר נימוס. אפילו אם הסוקרת במקרה ערה כי נדודי שינה / קמה להנקה / משמרת לילה, לא כדאי לכם שסוקר עצבני ועייף יסתכל על ההודעה שלכם.
 
* ‘שלום’ , ‘היי’ , ‘אהלן’… זה נימוס בסיסי. אל תפתחו ישר ב ‘רוצה לקרוא…?’ או “איך שולחים לך ספר?”. גם פנים אל פנים כשאתם פונים לאדם זר אתם קודם אומרים לו שלום ולא תוקפים אותו בהצעות.
 
* כמה מילים על עצמכם. הצגה עצמית מינימלית – אין צורך בקורות חיים. אל תפלו על סוקר משום מקום. זה לא נעים ולא מנומס.
 
* ספרו כמה מילים על הספר כולל ז’אנר /קהל יעד, כריכה קדמית ואחורית ו/או לינק לפירוט על הספר. משום מה יש סופרים שבטוחים שכולם שמעו על הספר שלהם, או חושבים שלגיטימי לשלוח את הסוקר ללכת לחפש מידע. אז לא, זה לא לגיטימי. אם אתם לא יכולים לעשות מינימום מאמץ לשלוח מידע בסיסי על הספר, גם הסוקר לא יעשה.
 
* דוגמה להודעה לגיטימית:
“שלום תמר, שמי גל גולן. אני מדריך טיולים ומתווך נדל”ן. לאחרונה הוצאתי ספר – “המירוץ לחיים”, ספר פרוזה-קומדיה לגילאי 60+, שמבוסס על החוויות שלי כמדריך. ראיתי שאת סוקרת ספרים ומנהלת את קבוצת המלצות אמיתיות על ספרים, ורציתי לשאול האם תרצי לקבל את הספר שלי לסקירה. אני מצרף כאן את הכריכה ואת התקציר לספר, אשמח לשמוע ממך אם רלוונטי.”
ממליצה מאד גם להוסיף את מספר העמודים של הספר, וכמו כן אם הספר עבר עריכה ספרותית/לשונית/הגהה (אפשר גם לציין את שמות בעלי המקצוע), ואם יצא באופן עצמאי, דרך חברת הפקה או הוצאה מסורתית. הפרמטרים האלו יכולים גם להשפיע על בחירת הסוקרת אם לקרוא את הספר או לא. 
 
* רוב הסוקרים כיום מעדיפים לקבל ספר מודפס על פני דיגיטלי, אם כי יש סוקרים שמעדיפים הפוך. מומלץ להיות ברורים לגבי הפורמט שיש באפשרותכם לתת. במידה ואתם שולחים ספר מודפס – בררו מראש עם הסוקרת האם יש דרך משלוח בעייתית עבורו. למשל, אל תשלחו את הספר לנקודת איסוף אם לא וידאתם מול הסוקרת שיש לה זמינות ונגישות ללכת לאסוף את הספר משם. ברוב המקרים עדיף לשלוח עם שליח או דואר רשום על מנת לעקוב אחרי מיקום הספר.
 
* אין צורך לשלוח בקשת חברות בשלב הפניה, הסוקרים לא חברים שלכם והפרופיל שלהם הוא בד”כ פרטי ולא עסקי. יש כאלה שאוהבים שיש להם המון חברי פייסבוק זרים, אבל לא כולם. עבור חלק מהאנשים (כמוני), שליחת בקשת חברות בלי שהחלפתם אפילו מילה, נחשבת דבר לא מנומס.
 
* אל תגידו לסוקר איך לכתוב את הסקירה. אם בחרתם בו לסקירה, תסמכו עליו. ואם אתם לא סומכים עליו, אל תפנו.
 
* הסוקר לא חייב לקבל את הספר שלכם לסקירה. אל תתחננו, זה לא נעים.
 
* אל תבקשו מהסוקר לרכוש את הספר שלכם בשביל הסקירה. בשביל לרכוש את הספר הוא לא צריך אתכם או אישור מכם, ובוודאי לא להתחייב מולכם לסקירה על ספר שרכש בעצמו במיטב כספו!
 
* שלחתם את הספר? וידאתם שהסוקר קיבל אותו? מאותו רגע, אל תנדנדו. לסוקר יש חיים אישיים והספר שלכם הוא לא הדבר הראשון שהוא עושה באותו רגע. לוקח זמן להגיע אל הספר, במיוחד אם יש עוד ספרים “בתור” לפניו ולוקח זמן גם לשבת ולנסח סקירה. מומלץ לתאם ציפיות מראש האם הסוקר מתחייב לכתוב סקירה בכל מצב, ותוך כמה זמן, כדי שלא יהיו הפתעות.
 
זכרו: סוקרים טובים מקבלים המון פניות להצעות עם ספרים. סופר שפונה בצורה לא מנומסת או מזלזלת, לא יגרום לסוקר לרצות לקרוא את הספר שלו. היחסים בין הסוקר לסופר צריכים להיות נעימים והדדיים.
 

 

כתיבת תגובה