איך תגרמו לאנשים לקרוא את הספר שלכם?

לפני כמה ימים נפתח בקבוצה שלי (המלצות אמיתיות על ספרים) פוסט מעניין שהפכנו אחר כך גם לסקר: איזה פרמטרים משפיעים על גולשי הקבוצה בבחירה אם לרכוש/לקרוא ספר ביכורים ישראלי?

לסקר ענו 739 אנשים, והנה סיכום של התוצאות והתגובות שהיו בשני הדיונים בנושא:

תקציר / נושא הספר

זה הפרמטר שזכה במקום הראשון – 24% מהעונים בחרו בו (171 הצבעות). יש כאן בעצם שני נושאים שונים: קודם כל הספר צריך להיות על נושא שמעניין את הקורא, עם עלילה שנשמעת לו מעניינת, ובנוסף – התקציר עצמו בגב הספר צריך להיות מנוסח היטב, מושך, ותואם את רוח הספר.

סקירות והמלצות על הספר

זה הפרמטר שזכה במקום השני – 20% הצביעו לו. מתי בפעם האחרונה רכשתם מכשיר חשמלי או רהיט? אני מניחה שרובכם עשיתם סקר שוק לפני זה, שכולל גם בירור מול חברים (או בקבוצות פייסבוק) על דגמים מומלצים או חנויות טובות וזולות. אנשים לא אוהבים לקנות חתול בשק, ולכן מעדיפים להסתמך על חוכמת ההמונים שכבר התנסו במוצר (במקרה שלנו: קראו את הספר) ויכולים להביע את דעתם עליו. כמובן שיש כאן מעגל קסמים – אם אנשים יחכו לסקירות של אחרים כדי לקרוא את הספר, הם לא יקראו את הספר בעצמם ולא יכתבו עליו סקירה. לכן מומלץ לשלוח את הספר לסוקרים/ות ומשפיענים/ות כדי שאנשים ישמעו המלצות על הספר.

היכרות מוקדמת עם הסופר / הנוכחות של הסופר ברשתות

אם יצא עכשיו ספר חדש של מאירה ברנע גולדברג, יואב בלום או ברנדון סנדרסון – יהיה להם קהל מעריצים שיקנה את הספר מיד, אפילו בלי לבדוק על מה הוא. אבל לסופרי ביכורים אין את הפריווילגיה הזו – לקוראים אין מידע על ספרים קודמים שלהם בשביל לדעת האם הספר החדש יהיה טוב. אבל אם הקוראים כבר נחשפו לכתיבה של הסופר במקומות שונים – ובמידה והם אהבו את מה שהם קראו – הם ירצו להמשיך לקרוא אותו. בנוסף, יש גם את המימד האנושי החברתי: אנחנו נרגיש רצון לתמוך בסופר שהוא חבר פייסבוק שלנו או אדם מעניין שפעיל בקבוצה שאנחנו פעילים בה. לפעמים נראה שיש בינינו הרבה מהמשותף, מה שמעלה את הסיכויים שהספר שלו יהיה לטעמנו.

כאן נכנסת הסתייגות קטנה: מספר גולשים ציינו במפורש שסופר ש”דוחף” את הספר שלו לכל מקום בקבוצה (או יותר גרוע: בפרטי) יגרום להם לתחושת ספאם ואנטי. צריך לזכור להיות פעילים בקבוצות ולתרום לאחרים כגולש מן המניין ולא כמישהו שמנסה לדחוף את הספר שלו בכל מחיר.

הז’אנר

11% מהעונים בחרו בפרמטר הזה. האמת שהוא מתחבר בעיקר לפרמטר הראשון – “על מה הספר”, אבל הוא מהווה הרבה פעמים סנן ראשוני עוד לפני ההתעמקות בתקציר. זו אחת הסיבות שחשוב מאד שהכריכה לא תטעה לגבי הז’אנר של הספר: אם הספר שלכם הוא ממואר – שלא יראה כמו ספר מתח, ואם הספר הוא ספר מתח – שלא יראה כמו רומן היסטורי. הרבה אנשים לא יעיפו מבט שני על הספר אם הוא לא נכנס תחת הז’אנרים שהם נוהגים לקרוא. מצד שני, כריכה מסקרנת ומעניינת תגרום להרבה אנשים להעיף מבט נוסף, וגם לזכור את הספר בעתיד.

הכריכה

10% אנשים בחרו בפרמטר הזה, אבל אני חושבת שהמציאות גבוהה בהרבה. יכול להיות שאנשים לא ימנעו מלקרוא ספר טוב ומומלץ בגלל הכריכה, אבל אם תהיה כריכה מכוערת – רוב האנשים בכלל לא יבדקו על מה הספר. אחת הגולשות כתבה יפה בתגובות שהתקציר הוא חשוב – אבל אם הכריכה לא תהיה טובה, היא בכלל לא תרים את הספר מהמדף כדי לקרוא את התקציר. הכריכה היא חלון הראווה של הספר שלכם, ואם היא לא תמשוך את הקורא – הוא לא יתעמק בפרסומת / סקירה / הספר על המדף, אלא יעבור הלאה. קחו מעצב מקצועי לכריכה וקבלו חוות דעת מקהל יעד ממוקד ורלוונטי. כריכה היא לא המקום לחסוך ולנסות להכין לבד.

פרק ראשון / קטע לדוגמה

9% מהגולשים ציינו שהם בדרך כלל קוראים כמה עמודים מהספר (או פרק ראשון, אם זה באתר “עברית”) כדי לקבל רושם ראשוני על הספר: מצורת הכתיבה ועד הבנה האם הספר עבר עריכה והגהה כמו שצריך. חלק מהגולשים ציינו שאם הם יראו שהספר לא עבר עריכה/הגהה טובה, הם לא ירצו לקרוא אותו. ההצבעה לפרמטר הזה מבהירה כמה חשוב שהעמודים הראשונים יהיו מושכים וקולחים, וכמובן לא לוותר על עריכה והגהה מקצועיים.

הוצאה לאור

גם כאן הפרמטר נחלק לשני סוגים. יש כאלו שיעדיפו רק ספר שיצא בהוצאה מוכרת וידועה (למשל ידיעות, כנרת) – מה שפוסל אוטומטית את כל הספרים שיוצאים בהוצאה עצמית או חברות הפקה. יש כאלו שיקנו “על עיוור” ספרים שיוצאים בהוצאות נישתיות ספציפיות, למשל “שתיים” – אלו הוצאות שעושות לקטורה מוקפדת ומוציאות מעט ספרים (חלק מההוצאות מוציאות מקור וחלק רק מתורגמים), בדרך כלל בז’אנר ספציפי, והקוראים יכולים להסתמך על הספרים הקודמים של ההוצאה כדי להבין שהלקטורה חופפת לטעם האישי שלהם, ושמדובר בספרים שעברו תהליך מוקפד ואיכותי.

פרמטרים שקיבלו 3% אחוזים ומטה:

– מחיר הספר / זמינות להשאלה בספריה (3%). גם כאן חשוב להבין שיש הבדל בין אנשים שמעוניינים לקרוא את הספר (גם אם מקבלים ספר חינם לא תמיד נרצה לקרוא אותו) ובין אנשים שמעוניינים לרכוש את הספר ולשלם עליו.

– זמינות לפורמט דיגיטלי או קולי (1%). יכול בהחלט להרחיב את קהל היעד, אם כי עדיין רוב האנשים בישראל קוראים מודפס. בעתיד יתכן והאחוזים יגדלו.

– שם הספר (1%). באופן מפתיע, הפרמטר הזה קיבל מעט מאד קולות. מצד שני, אני מניחה שהרבה פעמים שם הספר ישפיע בתת מודע, או יגרום לקורא לחשוב שהספר הוא בז’אנר מסויים (פרמטר שקיבל הרבה הצבעות).

– זכיה בפרס או מועמדות לפרס. טוב, זה כבר פחות תלוי בנו…

הסתייגויות:

1. כמובן שהסקר מוטה מראש, כי הוא התבצע בקבוצה של קהל יעד ספציפי (גולשי פייסבוק – אנשים בטווח גיל ממוצע מסויים, וטכנולוגיים יחסית), ואנשים שרגילים לקרוא סקירות (ולכן הם בקבוצת הפייסבוק שלי). הסקר לא מייצג את כלל הקהל הישראלי אבל הוא בהחלט נותן נקודות למחשבה.

2. יתכן בהחלט שיש גם גורמים נוספים שמשפיעים על התת מודע ואנשים לא תמיד מודעים להשפעה שלהם.

3. פרמטר שלא נכנס לסקר אבל אני יודעת באופן אישי שיש אנשים שפוסלים עליו ספרים: הפונט. אם הפונט הוא לא פרנק-ריהל, הם לא יקראו את הספר, כי מציק להם בעיניים שהספר בפונט אחר.