האכזבות / עפר סקר
התלבטתי מאד אם לבקש את הספר הזה לסקירה. אני אוהבת מאד ספרי מתח ובלשות, אבל פחות אוהבת ספרי נואר כי הם די מדכאים. מצד שני העובדה שזה ספר בלשי-עתידני פיתתה אותי בכל זאת.
בשורה התחתונה: למרות שמו, לא התאכזבתי.
על מה הספר?
לב בינדר הוא חוקר פרטי מרושש לחלוטין. על דלתו דופקת (מילולית) הזדמנות יקרה מפז: מירי, אהבת נעוריו, שהיא גם פושעת נמלטת. היא מבקשת ממנו שיעזור לה לטהר את שמה, ובתמורה היא תוכל לשלם לו הון שיעזור לו לשקם את חייו.
מה חשבתי עליו?
הספר כתוב בצורה מרתקת. לפעמים הפציע הסגנון הישראלי התמציתי של משפטים מאד מאד קצרים ודיאלוגים כל כך מינימליים שלפעמים הרגשתי שהם מדברים בשפת קוד. לזה פחות התחברתי, אבל רוב הספר היה כתוב טוב בעיני.
לכאורה מדובר בספר בלשי עם תעלומה וחקירה, אבל בפועל הוא הרבה יותר מזה. הסיפור מתרחש בישראל עתידנית, בה להורים ניתנת אפשרות להביא לעולם ילדים עם דנ״א של אנשים מפורסמים – מאשכול לוי, פרס ובן-גוריון, דרך אלוויס ומרילין מונרו, ועד ארז טל ונועה קירל. לצד התעלומה סביב השאלה מי רצח את נוח ולמה, אנחנו נחשפים גם לסוגיות מהותיות הרבה יותר: האם הביולוגיה והדנ״א של האדם יקבעו את עתידו?
״מי המקורי שלך?״
״לוי אשכול״
״דוגמה מצויינת. אף אחד לא אומר שבהכרח תריב עם כל בן-גוריון בכיתה שלך.״
בשלב מסויים בסיפור אנחנו נחשפים גם לצעדים הראשונים של תחילת הטכנולוגיה ואיך היא נטמעה כל כך מהר. וזה כתוב בצורה מאד טובה, עם התייחסויות מעולות לפגמים שבשיטה החדשה ועל הביקורת החברתית שהיא ספגה. אין ספק שהספר מעלה הרבה מאד מחשבות לא פשוטות על מי אנחנו, על הבחירות שלנו, ומה מגדיר אותנו. וגם, ובעיקר – על הציפיות של החברה וההורים מאיתנו, ועל הדרך שבה לפעמים אנחנו מאכזבים אותם, או את עצמנו.
בפועל, סיפור המתח מעניין, וכאוהבת ספרי מתח נהניתי ממנו. אבל אני באמת חושבת שהעולם שעפר סקר בנה סביבו – כולל המונית האוטונומית המדברת שיש לה אישיות משל עצמה – הוא הדבר הבאמת גדול ומרתק פה, והוא נעשה בצורה מאד מוצלחת בעיני. מבחינת הצד המדעי אני די בטוחה שהוא לא אמין (אי אפשר לחלץ DNA מדם יבש, למשל) אבל גייסתי את השעיית הספק ולא התייחסתי לזה יותר מדי.
לפי התקציר, הסופר עצמו הוא תסריטאי, שחקן ויותר טלוויזיה – והספר הזה ממש מתחנן להפוך לסרט. הוא בנוי בצורה ממש מתאימה לזה.
כן תקחו בחשבון שזה ספר נואר. לא מאד קשוח יחסית לספרי נואר אחרים, אבל בהחלט יש בו התעסקות גם בצדדים הפחות יפים של החברה.
ומילה על הכריכה: הכריכה ממש יפה ומסקרנת בעיני, ומעניינת אותי מאד הבחירה בוינטאג׳. מצד אחד מדובר בספר עתידני, שזה בדיוק ההפך מוינטאג׳. מצד שני, מרילין מונרו וסלבס אחרים מהעבר בהחלט תופסים פה נפח חשוב. הכריכה מעבירה מאד את אווירת הנואר, אבל פחות את עניין המד״ב, שאותו מגלים בקושי בתקציר מאחורה. יכול להיות שיש פה קצת פספוס של קהל היעד שמחפש – כמוני – את הפן הבדיוני.
טריגרים ותכנים רגישים
רצח, זנות, אלימות, דברים שקשורים לאובדן ילד (לא רוצה לספיילר מעבר לזה)
הוצאת תכלת | 272 עמ׳ | מאי 2026
