זוחל המבוך קארל / מאט דינימן

על מה הספר?

קארל בן ה-27 רק יצא לרגע באמצע הלילה כדי להחזיר את החתולה של האקסית שלו לתוך הבית. הוא היה לבוש בבוקסר בלבד, והספיק לשים עליו רק מעיל ואת הקרוקס של האקסית כי הוא היה בטוח שעוד רגע הוא חוזר. אבל אז כדור הארץ נחרב. כלומר, לא לגמרי. הבניינים, המכוניות ובגדול כל מה שהיה תחת קורת גג – נמחץ. חייזרים פלשו לכדור הארץ על מנת לכרות ממנו מינרלים, וכל מי ששרד מוזמן להשתתף במשחק הזחילה במבוך. לכל אלו שבוחרים שלא – בהצלחה לשרוד בחוץ.

קארל נאלץ להכנס פנימה למבוך (עם החתולה) והוא מגלה שהוא ועוד כמה מיליוני אנשים ברחבי העולם הם בעצם שחקנים במין משחק ריאליטי מטורף, בסגנון משחקי תפקידים. הם צוברים נקודות ניסיון, משדרגים מיומנויות ורמות, ועוברים בין שלבים. אפילו יש להם התראות, תפריטים והודעות שונות ממש בלייב. ומפה מתחילה הרפתקת הישרדות מטורפת של קארל והחתולה דונאט, שמשתתפים בעל כורחם במשחק ריאליטי בין גלקטי לחיים ולמוות.

מה חשבתי עליו?

תדמיינו את משחקי הרעב, אבל משולב עם המדריך לטרמפיסט לגלקסיה. זה אולי קצת קצת מתחיל להסביר את הספר הזה.

הישג חדש! גילית וקראת שלט רשמי של המבוך.
וואו, אתה יודע לקרוא. יופי.
פרס: כל השלטים הרשמיים במבוך יובלטו מעתה ויהיו קלים יותר לזיהוי.

זוחל המבוך קארל הוא ספר מופרע מאד. במהות שלו הוא דומה למשחקי הרעב: יש בו משחק הישרדות שאפשר למות בו, וזה גם משחק ריאליטי שנצפה על ידי כולם. ככל שתהיה פופולרי יותר כך תעלה את הסיכוי להשיג לעצמך פטרון, ובעקבות זה גם מתנות עם חפצים שימושיים. אבל בעוד משחקי הרעב היה יותר דרמה מותחת ומרגשת, קארל הולך על סגנון פרוע, ציני, בוטה והומוריסטי (כולל הומור שחור), שמזכיר הרבה יותר את מדריך הטרמפיסט – כולל הפתיחה של הספר שמרגישה כמו רפרנס לשם.

״כן, אני מבין את מה שאתה אומר. אני משתתף בשעשועון בין-גלקטי ואני צריך להיות חרא מעצבן כדי למשוך תשומת לב. וברגע שאמשוך תשומת לב, אולי אקבל תיבת שלל עם נייר טואלט בתוכה.״

תחילת הספר היא קצת overwhelmed, הרגשתי שאני קצת טובעת במה שקורה, אבל זה הרגיש לי מכוון כי זה תאם מאד למה שעבר על קארל עצמו. מהר מאד הוא מגיע לחדר ההדרכה ששם אנחנו עוצרים לרגע לנשום ומקבלים פירוט יותר לעומק לגבי הכל. גם אם לא תצליחו לזכור כל פרט, זה לא נורא – העלילה מאד מובנת בעיני. הקצב עצמו מהיר מאד, אבל כן היו חלקים שהרגשתי שהספר ארוך מדי. לא תמיד רציתי עוד תיאור של קרב מול בוס, וחיכיתי שיקרו עוד דברים (הם קרו, פשוט לא תמיד מהר כמו שרציתי).

חלק מהמופרעות של הספר זו העובדה למשל שקארל הוא אמנם הגיבור הראשי, אבל יחד איתו החתולה דונאט הופכת לגיבורה ראשית נוספת, כשהיא אוכלת ביסקוויט משודרג לחיות מחמד ומקבלת יכולות משופרות, וכך הופכת לחתולה-זוחלת-מבוך בעצמה עם יכולת דיבור, מחשבה ומיומנויות שונות. אז כן, הגיבורים של הספר הם רווק בן 27 וחתולה מפונקת מדברת. הכימיה ביניהם נהדרת והקשר החברי שהם מפתחים לאורך הספר פשוט מושלם.

כקוראי ספרים מושבעים, הרבה מאיתנו אוהבים לדמיין שאנחנו חלק מהסיפור. מי פה לא חלם שהוא לומד בהוגוורטס? לכן רובנו אוהבים מאד ספרים שהם ״כניסה לתוך הסיפור״, כמו הסיפור שאינו נגמר או הפאנדום. זה סוג של הגשמת פנטזיה – הגיבור עושה את מה שתמיד חלמנו עליו, ואנחנו חווים את זה איתו. ״קארל הזוחל במבוך״ עושה אותו דבר עבור חובבי משחקי משחקי תפקידים, במיוחד שהוא כתוב בגוף ראשון אז החוויה מאד אותנטית. זה לא אומר שמי שלא משחק משחקים כאלו לא יהנה. אני למשל שיחקתי בקווסטים כשהייתי ילדה אבל מאז לא ממש נגעתי במשחקי מחשב. זה לא הפריע לי בכלל להבין את העלילה ואת מה שקורה. היו לפעמים מושגים כמו ״בוס״ שמוכרים בעיקר ממי שמשחק משחקי מחשב כאלו, אבל הכרתי את המושגים מהילדים שלי או מידע כללי ואני חושבת שגם מי שלא מכיר יוכל להבין אותם מאד מההקשר.

יש בספר המון דברים משעשעים, כמו ההודעות היומיות שמעדכנות על באגים שתוקנו במבוך (מתכנתים יזדהו פה מאד). עם זאת יש בספר גם לא מעט שאלות מוסריות שעולות ושקארל צריך להתמודד איתן. בחירה אם לסייע לאדם זר וחסר אונים, בידיעה שהבחירה הזו עלולה לעכב אותו; התמודדות עם הרג של חפים מפשע בידיעה שזה או הוא או הם; השתתפות בתוכנית אירוח אכזרית ודוחה; ועוד. ההתמודדויות האלו הופכות את כל הספר לעמוק ומורכב הרבה יותר, ובעיני דווקא הקטעים האלו היו ברובם החלקים הכי יפים ומעניינים בספר.

בסדרה יצאו עד כה 8 ספרים בחו״ל, ומתוכננים סך הכל כנראה עשרה. ממה שהבנתי, הוצאת הכורסא מתכננת להמשיך להוציא גם את הספרים הבאים בסדרה. אני בהחלט מתכננת לחכות לתרגום של הספר השני.

אז למי הספר מתאים?

זו שאלה קצת קשה. בספר יש המון קרבות ואקשן והוא יתאים מאד לחובבי מתח בסגנון הזה. יש בספר גם חייזרים, יצורים ומפלצות ולכן הוא יתאים גם לחובבי פנטזיה ומד״ב. הוא מתאים כמובן למי שאוהב לשחק משחקי תפקידים ומשחקי מחשב כאלו, כי חלק מהחוויה בספר דומה מאד למשחק – רק שהספר משולב כמובן בדברים נוספים. הוא מתאים למי שלא נבהל מהומור שחור וסצנות מופרעות ובאופן כללי לספרים שלא נכנסים לתבנית. בספר אין רומנטיקה, לפחות לא בספר הראשון.

הוא מדע בדיוני או פנטזיה?

גם וגם. מצד אחד יש פה השתלטות חייזרים, מצד שני תמצאו פה גם גובלינים ופיות. בגדול הוא לא דומה לשום דבר שראיתם, כנראה.

טריגרים ותכנים רגישים

הספר אלים מאד. חלק מהאלימות מוקצנת עד לרמה שזה מרגיש קריקטוריסטי במכוון (כי זה חיקוי למשחקי וידאו), למשל לזרוק מפלצת על הקיר והיא מתפוצצת ומשפריצה דם. חלק מהפציעות מתרפאות מהר בקלות בגלל שיקויים, לחשים ומגילות ריפוי אבל יש גם כמה קטעים יותר קשים. יש גם כמה מתחרים שנאלצים להרוג זוחלי מבוך אחרים מתוך הגנה עצמית או מתוך רחמים שלא יגססו בייסורים.

הספר די וולגרי מבחינת קללות וביטויים, יש בו לא התייחסות לסקס, עירום ומיניות גם אם לא ממש בפירוט גרפי (אין בו סצנות סקס – יש התייחסות לזה. למשל מנחת תוכנית אירוח עם שדיים ענקיים חשופים, או סרטון סקס מזוייף).

הוצאת הכורסא | 472 עמ׳ | תרגום: דליה עבר הירדני | יוני 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה