טרילוגיית מלחמת הנפילים [אהבתי]

טרילוגיית מלחמת הנפילים / ברנדון סנדרסון

לפני כמה זמן כתבתי פה סקירה על “לב פלדה“, הספר הראשון בטרילוגיית מלחמת הנפילים של ברנדון סנדרסון האדיררררר. בחג-שבת האחרונים ניצלתי את הזמן כדי לקרוא ולסיים את שאר הטרילוגיה. וסנדרסון כרגיל עומד בציפיות 🙂

יש כאלה שהזהירו אותי מראש שהספר השני והשלישי פחות מוצלחים אבל בכנות אין לי מושג על מה הם דיברו. הספרים פשוט נהדרים ונהניתי מכל רגע. אקשן, מתח, קרבות, דמויות מגוונות, הומור, קצת רומנטיקה… היו רגעים שבקושי הצלחתי לנשום מהמתח ומהפחד מה סנדרסון יעולל (במיוחד שאני יודעת מטרילוגיית הערפילאים שהוא לא חושש להרוג דמויות אהובות).
גם בספרים האלו, עם התקדמות העלילה והספרים אנחנו צוללים יותר ויותר להיגיון שמאחורי חוקי העולם החדש ולומדים על הכוחות של הנפילים, על החולשות שלהם, על “אסון”, ואיך הכל התחיל. וזה פשוט מרתק.

לצערי הסדרה הזו פחות מוכרת ומדוברת מאשר הערפילאים וגנזך אורות הסער (שעוד לא קראתי), ואני חושבת שיש לזה שתי סיבות –

1. היא מוגדרת לבני נוער ואולי זה מרתיע אנשים מסויימים מלקרוא אותה, כי הם חוששים שהיא ילדותית. האמת שאני לא הרגשתי הרבה הבדל בינה לבין הערפילאים מבחינת קהל היעד. אז נכון, במלחמת הנפילים יש מלא הומור ומודעות עצמית של הגיבור ואווירה קלילה יחסית בעוד הערפילאים באווירה יותר כבדה וזה הבדל גדול. א-ב-ל – בשניהם הגיבור הוא בן עשרה – בערפילאים וין אפילו צעירה יותר, בשניהם יש אלימות וקרבות ולכן בעיני זה מתאים רק לנוער בוגר ולא צעיר, ובשניהם אין ממש סצנות מין (בערפילאים כן יש התייחסות לזונות, פילגש וכדו’, אבל אין סצנות מיטה ממש).

2. נכון, הערפילאים משאירה אותך עם פה פעור ולב דופק וציון של 11 מתוך 10. וטרילוגיית הנפילים משאירה אותך עם חיוך ודמעות התרגשות וציון של 10 מתוך 10. אבל זה לא הופך אותה לפחות טובה מספרים אחרים, אלא פשוט בתחרות לא ממש הוגנת עם סדרה אחרת של אותו סופר.

בקיצור, תנו צ’אנס. לי היה ממש כיף.