תעלומת 13 המדרגות [אהבתי]

תעלומת 13 המדרגות [אהבתי]

תגיות:, ,
תעלומת 13 המדרגות / אגתה כריסטי
“תעלומת 13 המדרגות” – או בשמו המקורי והנכון – “13 הבעיות” – הוא ספר עם 13 סיפורים קצרים תחת מעטפת אחת. גברת מארפל יושבת עם חמישה אנשים נוספים לערב חברתי נחמד, והם מחליטים לשחק משחק ובו כל אחד מהם יציג תעלומה מסתורית אמיתית שקרתה לו או ששמע עליה, יתן לנוכחים לנסות לפתור אותה, ואז יגלה את הפתרון. שישה אנשים, שישה סיפורים, ובכל פעם גברת מארפל היא זו שמצליחה לנחש נכון את הפתרון. לאחר זמן מה מתרחש ערב דומה נוסף ובו נוכחת שוב גברת מארפל, סר הנרי שהשתתף גם בערב הקודם, וארבעה אנשים חדשים, והם משחקים את אותו משחק. הסיפור האחרון מתרחש בנפרד ובו גברת מארפל פונה לסר הנרי לאחר מקרה חשוד שקרה בעיירה, ומסייעת לו למצוא את הפושע.
הספר ממש מוצלח. הסיפורים מגוונים ומעניינים גם בתוכן שלהם וגם בצורת הסיפור שלהם שמתרחש כביכול על ידי דמויות שונות באופי וביכולת שלהן לספר סיפור. בהתחלה הנוכחים מתייחסים לגברת מארפל כאל אישה זקנה שלא משתתפת במשחק ועסוקה בסריגה שלה ולא מקשיבה, ולאט לאט נדהמים מיכולת האבחנה שלה. גברת מארפל חיה שנים רבות בעיירה סנט מרי מיד, אבל דווקא ההיכרות שלה עם אופי בני האדם היא מצליחה להשוות כל תעלומה למקרה אחד או יותר שקרו בעיירה, למצוא את נקודות הדמיון ולהבין מה קרה שם באמת – משהו שמאפיין גם ספרים אחרים של גברת מארפל.
משהו נחמד נוסף בספר זה שבספר הזה היא פוגשת לראשונה בסר הנרי, שמזלזל בה בהתחלה אבל מכבד אותה בסוף, ואז בספר “מודעת הרצח” אנחנו פוגשים אותו שוב והוא זה שממליץ למפקח המשטרה להקשיב לגברת מארפל כי היא לא סתם אישה זקנה וטיפשה. קראתי את הספרים בסדר הפוך ובהפרש קצר אז היה מגניב לגלות מאיפה סר הנרי הכיר אותה 🙂
את התקציר של הספר כתב כנראה אדם שמעולם לא קרא את הספר, וזה די הזוי. הנה התקציר, עם הערות שלי בסוגריים:
“תעלומת 13 המדרגות [לא, זה בכלל “13 הבעיות”, מאיפה הבאתם 13 מדרגות?]. גברת מרפל, קשישה קרתנית בריטית המצטיינת במלאכת יד [התכוונתם סריגה] ובפיענוח תעלומות פליליות שנקרות בדרכה, מבחינה בכתמי דם [לא היא לא, כתמי דם היה פרט אחד באחת מהתעלומות שסיפרה אחת מהממשתתפות האחרות] על מקרה מדרגות [לא קרה] שלמרגלותיו נמצאה מיליונרית קשישה [באחד מהסיפורים יש אדם מבוגר שנפל במדרגות ומת, לא מיליונרית קשישה], ללא רוח חיים. מה מקור הדם – ומה פשר הפרח הכחול שנמצא בידי הנרצחת [בסיפור נוסף יש עניין של פרחים כחולים בחדר של הנרצחת, לא בידיים שלה]? וחשוב מכל: מי דחף את האשה אל זרועות המוות – אם לא מעדה ונפלה בתאונה?
גם התרגום עצמו לא מדהים ומיושן מאד, ויש לי הרגשה שהיו כמה פספוסי תרגום באחד או שניים מהסיפורים. כל כולי תקווה ש עם עובד יתרגמו מחדש את הספר הזה בסדרה המחודשת שלהם.
הוצאת מ.מזרחי | 220 עמ’ | תרגום: יהודה הראל

כתיבת תגובה