שרלוק הולמס – כל הסיפורים כרך ד [אהבתי]

שרלוק הולמס – כל הסיפורים כרך ד / ארתור קונן דויל
את שרלוק הולמס אין צורך להכיר לכם. דמות הבלש הידועה, מהמאה ה19, מוכרת לכולם, גם למי שלא קרא את הספרים. הדמות שלו מופיעה גם בסיפורים קצרים וגם בספרים (לא ארוכים במיוחד). הכתבים שתורגמו לעברית, נאגדו וקובצו מחדש בחמישה כרכים.
כרך ד מאגד בתוכו שני ספרים: חקירה בשני וחותם הארבעה.
חקירה בשני הוא בעצם הסיפור הראשון שנכתב על שרלוק הולמס. בספר הזה אנחנו מכירים את דמות הבלש, וגם את ג’ון ווטסון – ואיך בעצם הם הכירו והתחילו לעבוד יחד. החקירה מחולקת לשני חלקים – בחלק הראשון מסופר סיפור החקירה סביב גבר שנמצא מת בבית נטוש, וכתובת כתובה בדם על הקיר. בחלק השני חוזרים הרבה שנים אחורה לקהילה מורמונית כלשהי, איך בעצם כל הסיפור התחיל ויצר את המניע לרצח. אחרי שני החלקים מגיעים שני פרקי סיום של סגירת החקירה והוידוי הסופי של הפושע. החלק הראשון די מעניין אבל החלק השני בעיני היה ממש משעמם ומרוח, יותר עניינה אותי התעלומה עצמה ואופן החקירה שלה מאשר זכרונות היסטורים והמניע הארוך ביותר בעולם שיש לרוצח. הסיפור קיבל עיבוד מודרני ומעניין בסדרה “שרלוק” (פרק 1), שאהבתי מאד.
חותם הארבעה הוא הסיפור השני על שרלוק הולמס, אז היה נחמד לקרוא אותם ברצף כי יש מקומות שבהם ווטסון מתייחס לחקירה הקודמת (והיחידה) שלהם יחד. החקירה עצמה עוקבת אחרי אוצר עלום, וכל האנשים שרודפים אחריו ונוקמים אחד בשני. גם כאן באופן דומה לספר הראשון יש חקירה סבוכה שבסופה חזרה לזכרונות רחוקים שיצרו את המניע לרצח, ואותי באופן אישי פחות עניינו. בספר הזה אנחנו מכירים את שרלוק יותר לעומק, וג’ון ווטסון מכיר את מרי – מי שתהיה, בסיפורים הבאים, אשתו לעתיד.
שני הסיפורים האלו הם בסיס להיכרות עם הדמויות. כמובן שלא חייבים לקרוא אותם לפי הסדר ואפשר לקרוא סיפורי שרלוק הולמס גם בלי הספרים האלו, אבל אם כבר איגדו את כל הסיפורים והספרים מחדש – אני תוהה למה לא שמו אותם בכרך א’.
הספר מתאים בעיני לפחות לסוף יסודי ומעלה. הם כולים כמובן רציחות והחלקים ההיסטורים עלולים להיות מסובכים מדי לגיל צעיר או ילדים שלא קוראים הרבה.
בסוף הספר מצורפת אחרית דבר מאת שמעון אדף ובו ניתוח על הדמות של שרלוק הולמס ועל שיטת ההיקשים שלו. מאד מעניין בעיני.
כנרת זמורה דביר | 2012 | 221 עמ’ | מאנגלית: אורי בלסם

כתיבת תגובה