צעדים קטנים של אהבה [אהבתי]

צעדים קטנים של אהבה / קתרין סנטר
קיבלתי את הספר הזה לסקירה מידיעות אחרונות, וברגע הראשון כמעט פסלתי אותו. מי שעוקב אחרי הסקירות שלי יודע שאני קוראת בדרך כלל מתח, נוער, פנטזיה ומד”ב, ואת ספרי המבוגרים שקראתי בשנים האחרונות שלא נכנסים לקטגוריות האלה אפשר כנראה לספור על יד אחת. אבל קיבלתי את הספר לסקירה, אז מה – כבר נפסול? הצצתי בתקציר, ו-וואלה היה נשמע נחמד. פתחתי את הפרק הראשון, ובום. המשפט הראשון עשה לי חשק לקרוא:
“מה שהכי אירוני בנוגע לאותו לילה זה שתמיד פחדתי לטוס. תמיד. מאז הייתי מבוגרת מספיק לחשוב על זה”.
כן, ככה מתחיל הספר. נו, לא עושה לכם חשק להמשיך לקרוא? חוץ מזה שהכתיבה הזו – ישר ולעניין, בלי קישוטים פיוטיים, בלי אקספוזיציה מייגעת, ישר לתוך הסיפור עם פניה לקוראים – פשוט אהבתי את זה.

הספר הוא בעצם קומדיה-רומנטית (מוגדר רשמית כרומן רומנטי, אבל הוא עם לא מעט הומור שגרם לי לחייך הרבה) שמספר על מרגרט שביום הכי מאושר בחייה – רגע לפני קבלה לעבודת החלומות ורגע אחרי שהחבר שלה מציע לה נישואין – היא נפגעת בתאונה ומגיעה לשיקום.
כל החיים שלה מתהפכים, אף אחד לא יודע אם היא תחזור ללכת, היא לא יכולה לעבוד בעבודת החלומות, הארוס שלה שבור, ויש לה כוויות בולטות שישאירו צלקות לתמיד.
וכמו שכתוב על הכריכה וכמו שקורה בכל הקומדיות הרומנטיות מהסוג הזה – “”האהבה מופיעה במקומות הכי בלתי צפויים”.
אז כן, הסוף לגמרי צפוי מראש, אבל למי איכפת?! כי הדרך עד לסוף ספר היא כל כך כיפית. לא רק בגלל הכתיבה הישירה, המצויינת והסוחפת, אלא גם בגלל הדמויות המצויינות: האמא השתלטנית, האבא המדהים, האחות הפאנקיסטית המעודדת, האחות (הרפואית) העדינה, הפיזיותרפיסט האנטיפת, מנהל המחלקה המרושע, כל דמות והאופי שלה שמוסיפים את התבלין שלהם לקלחת הרותחת שבספר.
וחוץ מזה, הרומנטיקה שבספר היא רק סיפור המסגרת לכל חוויית השיקום שעוברת מרגרט – ההבנה, הקבלה, האבל, ההתמודדות, העליות והירידות במצב הנפשי וגם הפיזי, והסיפור הזה מתואר בצורה כל כך טובה ואמינה שפעמיים (!!) חזרתי להציץ שוב בתקציר מאחורה רק כדי לוודא שזה לא סיפור אמיתי של הסופרת. החלק הרומנטי הופך להיות שולי בחלקים גדולים מהספר שדווקא מתמקדים בשיקום, ההחלמה וההתמודדות.
סוף הספר כאמור היה צפוי לחלוטין, ועדיין כל כך מתוק ומרגש ו… כיפי. מומלץ בחום לכל חובבות (וחובבי) הרומנטיקה, ולא פחות – לכל מי שעובר/עבר חוויית שיקום כלשהי.

[למי שזה משנה – מבחינת מיניות גרפית, בספר אין שום “סצנת מיטה”. כן יש דיבור על מיניות, למשל כשמרגרט לא יודעת אם אי פעם היא תוכל לחזור לקיים יחסי מין. בקיצור נראה לי שהספר הזה “יעבור” בכיף אצל רוב הדתיות פה  ]

הוצאת ידיעות אחרונות. מאנגלית: דנה טל.