לב של דיו [אהבתי]

לב של דיו / קורנליה פונקה

את הספר לב של דיו הבאתי בכלל לבן שלי, בן ה11, אחרי שהוא סיפר שחבר שלו קרא והמליץ. בסוף קראתי אותו גם בעצמי.

הספר מספר על מו (מורטימר), מתקן ספרים במקצועו, ובתו מגי. יום אחד מגיע לביתם אדם מסתורי שמכונה אצבע-אבק. מו מכיר אותו מהעבר, ומגי מנסה לגלות מי האדם עם השם המוזר הזה.
מכאן הספר לוקח את הדמויות להרפתקה קסומה אבל גם אפלה סביב ספר מסתורי שנקרא “לב של דיו”, שכל העותקים שלו (כמעט) נגנבו (סטייל צלה של הרוח שכזה…).
הספר הוא ספר פנטזיה, אך הוא מתרחש בעולם שלנו ובימינו. הוא משלב בין העולם המודרני (יש חשמל, מכוניות ופלאפונים) לעולם הפנטזיה והספרות הקלאסית.

הספר – מעבר להיותו ספר פנטזיה מרתק ופתלתל – הוא גם שיר הלל לכל אוהבי הספרים. הדמויות הראשיות הן מו – רופא הספרים, מגי – התולעת ספרים, ואלינור – אספנית הספרים (ועל שאר הדמויות לא ארחיב מפאת ספוילרים). העלילה נסובה סביב ספרים, סופרים ודמויות ספרותיות, וכמובן סביב ספר ספציפי אחד במיוחד. כל פרק נפתח בציטוט מספר כלשהו, בד”כ ספרים ידועים ומוכרים, וחלק מהציטוטים גם מדברים בעצמם על ספרים (סה”כ יש כמעט 50 ציטוטים).
אני לא רוצה לתת יותר מדי ספוילרים – אבל הספר מממש את הפנטזיה של רובנו – לפגוש את הדמויות מהספרים האהובים עלינו.

הספר הוא ספר ראשון מתוך טרילוגיה. לא קראתי את שני ההמשכים שלו וכנראה גם לא אקרא, מאחר וכשניסיתי לברר על הספר אצל חברים – היתה תמימות דעים שההמשכים לא ממש מוצלחים, והם אפלים וכבדים.
אני הרגשתי שהספר הראשון מסתיים בסוף מספיק סגור בשביל שאוכל להניח להמשכים בלב שקט.