צמא (הארי הולה 11) [אהבתי]

צמא (הארי הולה 11) [אהבתי]

תגיות:
צמא (הארי הולה #11) / יו נסבו
כשרוצח סדרתי מתחיל להכות בנשים ולרצוח אותן בצורה אכזרית ביותר, הארי הולה מוצא את עצמו נשאב שוב לעבודת המשטרה, למרות שהבטיח לעצמו לא לעשות את זה יותר. אבל הפעם הפושע הוא ככל הנראה מישהו מהעבר, שהארי עוד לא הצליח לתפוס, והחקירה הופכת להרבה יותר אישית.
“צמא”, על 500+ עמודיו, לא מפסיק למתוח ולבלבל אותנו. כמו ב”לב משוריין”, גם כשמגלים מי הרוצח, העלילה לא באמת הסתיימה ונשארים עוד דברים לסגור, וזה בעיני אח הדברים שהופכים ספר מתח סטנדרטי לספר מצויין, מורכב ומפתיע.
אמנם בספר הזה הצלחתי לנחש את אחד הטוויסטים מראש, אבל כשנסבו גורם לנו לחשוד בערך בכל האנשים האפשריים בכל שלב בספר, זה לא באמת חוכמה. היו גם אנשים אחרים שחשדתי בהם וטעיתי לחלוטין… בערך לכל אחד מהאנשים שמופיעים בסיפור, אפילו לרגע, יש מניע, אמצעי, הזדמנות או כולם יחד.
הספר לא קל לקריאה. יש בו רציחות אכזריות מאד שכוללות גם אונס, והמון דם. הארי הולה נמצא בסכנת חיים תמידית, ואיתו גם הסובבים לו. מצאתי את עצמי עושה הפסקות בקריאה פשוט כדי לנשום ולא לשקוע עמוק מדי, מרוב שהספר היה מותח ושואב, מרתק ומפחיד.
אם בספרים הקודמים היה אפשר עוד איכשהו לדלג על ספרים, בספר הזה פשוט לא מומלץ. למרות שמדובר בתעלומה וחקירה חדשים לחלוטין, הוא עדיין המשך ישיר של הספר הקודם. החשוד המרכזי הוא חשוד מהספר הקודם, יש התפתחויות בעלילות הרקע המשניות שיעניינו רק את מי שכבר מכיר את הדמויות שסובבות את הארי, ויש בספר גם תשובות לכמה קליף-האנגרים שהספר הקודם הסתיים בהם.
באופן כללי, אם אין לכם לב חלש במיוחד, סדרת הארי הולה היא אחת מסדרות המתח הטובות ביותר שאני מכירה. סדרה שבה הסופר מצליח להמציא את עצמו בכל ספר מחדש בלי להרגיש ממוחזר. סדרה שבה אי אפשר אף פעם לדעת שהכל יהיה טוב, כי גם דמויות חשובות מתות, ולכן הכל פתוח – תמיד. אני ממליצה מאד לקרוא לפי הסדר, אבל אפשר להתחיל מספר #3 (אדום החזה) שהוא הראשון שתורגם בעברית.
אני מחכה בקוצר רוח שידיעות ספרים-בבל יתרגמו את ספר #12.

סקירות נוספות בסדרה: לב משוריין – הארי הולה 8 , רוח רפאים – הארי הולה 9, משטרה – הארי הולה 10

ידיעות ספרים-בבל | 518 עמ’ | פברואר 2021 | מנורווגית: רות שפירא

כתיבת תגובה