ציפור לבנה [אהבתי]

ציפור לבנה / כתבה ואיירה: ר”ג פלאסיו
ג’וליאן, שזכור לנו כילד הלא-מאד-נחמד מהספר “פלא” – חוזר שוב, והפעם ברומן גרפי לנוער, שבו הוא “מראיין” למשימה לימודית לבית הספר את סבתו (היהודיה) שניצלה ממלחמת העולם השניה בצרפת.

בהתחלה הייתי קצת סקפטית כי אני לא כל כך אוהבת שלוקחים מותג מצליח ומנסים לחלוב ממנו עוד ועוד. פלא היה ספר נהדר, אוגי ואני היה טוב, אבל ציפור לבנה הרגיש לי קצת מוגזם כי כמה אפשר. אבל קיבלנו את הספר מחברה עבור הילדים הגדולים שלי, ובן ה8 שאל אם הספר מתאים לגילו, אז הבטחתי לו שאקרא ואגיד לו, וככה יצא לי לקרוא בעצמי ולגלות שהספר הזה טוב בזכות עצמו.

אז קודם כל – עניתי לבן שלי: לא. הספר ממש לא מתאים לגיל 8 (לפחות לא לבן ה8 שלי). הוא מתאים ומומלץ בעיני לסוף יסודי – מינימום – ומעלה. הוא מדבר על השואה. על רדיפות של יהודים. על חטיפות ורציחות (יש לפחות פעמיים גופה עם דם, באיור). על להיות בלי ההורים. הוא אמנם ספר מעודן יחסית, אין בו מחנות ריכוז או התעללויות קשות כי סבתו של ג’וליאן מסתתרת לבדה אצל שכנים, אבל זו עדיין השואה מהצד היהודי, ויש בספר מוות ודברים קשים.
באופן כללי, זה ספר טוב בעיני להתחיל ממנו ללמוד על השואה, דווקא בגלל שהוא מצליח לאזן בצורה יפה בין הכאב, הקושי והפחד לבין דברים לא מזעזעים *מדי*. אני אישית ממש נמנעת לקרוא ספרי שואה ולראות סרטי שואה, אבל בגלל שהספר מכוון נוער – הצלחתי לעמוד בזה. אמנם היו לי דמעות בעיניים בכמה מקומות בספר, אבל לא סיוטים בלילה.
בסוף הספר יש גם מילון מונחים והמטרה המוצהרת שלו היא ללמד על השואה ולהנגיש את הנושא. אמנם כאן בארץ אנחנו מציינים את יום השואה מדי שנה והרבה ילדים גדלו על הנושא מהבית בגלל סבא/סבתא שהיו בשואה, אבל הספר הוא ספר מתורגם שיצא בחו”ל, ואני מקווה שהרבה מאד ילדים לא-יהודים ילמדו הרבה מהספר הזה על מה קרה ליהודים.

עוד נקודה – בדרך כלל אני לא קוראת ספרי קומיקס. קשה לי מאד לעקוב אחרי הקפיצות בין הטקסט לציורים. קראתי כמה ספרי קומיקס שהילדים הכריחו אותי, אבל היו גם כמה שפשוט הפסקתי אחרי כמה עמודים כי העיניים והמוח שלי לא הצליחו לעמוד בזה. ב”ציפור לבנה” משום מה זה לא קרה. קראתי אותו באופן שוטף. אני לא יודעת אם זה בגלל שהרבה מהטקסט היה בראש הריבועים ולא כדיאלוגים, או בגלל שהציורים היפהפיים היו עדינים ולא רועשים וקופצים לעיניים בשלל צבעים ופרטים, או בגלל סיבה אחרת שאני לא מצליחה לשים עליה את האצבע. אבל באופן כללי מדובר בקומיקס מאד רגוע ועדין מבחינת הויזואליות שלו, שאפילו אני הצלחתי לקרוא.

* הבהרה – אין שום צורך לקרוא את פלא לפני הספר הזה (אבל מומלץ לקרוא את פלא בלי קשר  ). ג’וליאן מופיע רק בהתחלה והסוף של הספר, ואמנם באחד מהאיורים בהתחלה יש שם רמז לאוגי מהספר פלא אבל זה לא הכרחי לסיפור.

אם אנסה לסכם – מדובר ברומן גרפי מקסים שמצליח להנגיש את נושא השואה לגילאי סוף יסודי ומעלה בצורה ויזואלית יפהפיה ותוכן מעודן לילדים.