פליקס חוגג מסביב לעולם

פליקס חוגג מסביב לעולם / אנט לנגן | איורים: קונסטנצה דרופ
לסופי יש בובת ארנב בשם פליקס, שהיא בובה עצמאית מאד. פליקס יוצא למסעות מסביב לעולם ושולח לסופי מכתבים. פליקס חוגג מסביב לעולם הוא ספר נוסף בסדרה המוכרת, והפעם פליקס מסתובב במשך כמעט שנה בין מדינות שונות וחוגג חגים מתרבויות שונות ומגוונות.
הקסם המיוחד בספר הזה הוא ההרגשה האותנטית שהוא נותן: כל מכתב שפליקס שולח מופיע בספר בצורה מאד אמיתית: יש מעטפה אמיתית – צבעונית ומאויירת – שמודבקת לספר ואפשר לראות אותה משני הצדדים (צד אחד הוא בעצם הדפסה על הדף מצד אחד שלו והצד השני הוא מעטפה מודבקת בצד השני), ובתוך המעטפה מקופל דף A4 עם מכתב מאוייר – ולפעמים גם הפתעות נוספות כמו גלויה יפה או דף יצירה.
הספר די ארוך מבחינת מלל, במיוחד עם המכתבים המצורפים, אבל החלוקה שלו למדינות וחגים נפרדים (שישה חגים בסך הכל) מאפשרת להתייחס אליהם כמעין פרקים ולהקריא לילד פרק אחד בכל יום או לפני השינה.
האיורים צבעוניים ומלאים בפרטים שאפשר להתעמק בהם אם רוצים, ואחד הדברים שאהבתי מאד הוא שהמאיירת איירה גם מבנים ופרטים אמיתיים ולידם כתוב מה הם. למשל שער טיאן-אן-מן בסין, חדר האוצר בפטרה, הר הסוכר בברזיל ועוד.
בונוס חמוד: אחד החגים שמופיעים בספר הוא חג פורים, כשפליקס מבקר בתל אביב בישראל! היה כיף לשמוע על החג מזוית אחרת ולראות איורים וסמלים מוכרים.
יש שני דברים שקצת הפריעו לי בספר:
הספר נכתב במקור בגרמנית עבור ילדים גרמנים, מה שיוצר מצב בו החיים של סופי מסופרים בצורה מאד טבעית – חג המולד, חג הפסחא וגם תהלוכת חג “יום שני של השושנים”, וההסברים על החגים מופיעים רק עבור החגים מסביב לעולם. הבעיה היא שהרבה מילדי ישראל בגיל הזה לא מכירים את חג הפסחא או את חג יום שני של שושנים (מה זה בכלל?), ויש כאן קצת פער עבור הקורא הצעיר.
דבר שני שהפריע לי – שהוא באמת די מינורי – הוא חוסר דיוק בחלק מהפרטים הקטנים. כך, למשל, כתוב שבפורים מרעישים בהמן ברעשנים ובשופרות (כן, אני בטוחה שכמעט בכל בית כנסת יש ליצן אחד שתוקע בשופר בהמן כי הוא חושב שזה משעשע ולא קשור אבל זה ממש לא חלק ממצוות החג – שופר שייך לראש השנה ויום כיפור); כתוב שזה חג שמח שנחגג במשך שלושה ימים אבל פורים במקור הוא רק יום אחד ברוב ערי הארץ – י”ד באדר או ט”ו באדר (שושן פורים), ובערים בודדות כמו לוד הוא נחגג יומיים. בכל מקרה הוא לא אורך שלושה ימים, אלא אם כן אתם כוללים את כל ההילולה שמסביב שאם כבר אורכת חודש שלם. (יום התחפושות בבית הספר הוא לא חלק רשמי מהחג, ותענית אסתר הוא יום צום ואבל, ולא חגיגה); בסוף המכתב כתוב שיש הנוהגים בפורים להביט בכוכבים ולהביע משאלה – מישהו שמע אי פעם על מנהג כזה בהקשר לפורים? ; ובמכתב מיפן כתוב ש”קוניצ’יוואה” הוא בוקר טוב ביפנית – אבל האמת היא שהביטוי הוא יותר כמו “שלום”, “יום טוב” ואפילו “צהריים טובים” אבל לא ממש “בוקר טוב”. בכל אופן אני מניחה שיש עוד אי דיוקים שלא הכרתי במדינות אחרות. זה אמנם לא מאד מאד קריטי, אבל מספר שמספק ידע לקורא הצעיר אני כן מצפה לרמת דיוק קצת יותר גבוהה. אולי זו רק אני.
בכל אופן, בשורה התחתונה באמת מדובר בספר מושקע מאד – גם בתוכן המעניין שלו ובחשיפת הילדים לתרבויות ומנהגים שונים, גם באיורים הצבעוניים והמפורטים מאד וגם בגימיק המגניב של המכתבים המצורפים. לא יצא לי עדיין להכיר את שאר הספרים בסדרה אבל כן שמעתי עליהם הרבה מאד המלצות.
הוצאת שוקן | תרגום: רחלי אידלמן | 36 עמ’ | ינואר 2022 | כריכה קשה, מנוקד ומאוייר

כתיבת תגובה