סיפור של קסם [אהבתי]

סיפור של קסם 1 / כריס קולפר
בריסטל אברגרין בת ה14 חיה בממלכה הדרומית עם משפחתה – אביה השופט הקשוח והקפדן, אמה הכנועה, ושני אחיה ברוקס וברי (שמתם לב למקוריות המדהימה של ההורים בבחירת השמות?). בריסטל “שואפת לחיים של טעם, לעניין והרפתקה” (בל, היפה והחיה, דיסני). והאהבה הכי גדולה שלה היא – כמו אצל רובנו כאן – ספרים. הבעיה היא שבריסטל חיה בממלכה שבה הנשים צריכות להיות אך ורק עקרות בית מצויינות, ואסור להן בתכלית האיסור לקרוא ספרים או להשכיל. בריסטל נאלצת למצוא פתרונות ייחודיים ומסוכנים כדי להמשיך בקריאה, בתקווה שאף אחד לא יגלה אותה – לא אבא שלה ולא החוק. כשבריסטל נתקלת בספר מוחרם, היא מגלה שיש לה כוחות קסם – שזה דבר עוד יותר גרוע מקריאה, ויכול להגיע גם לגזר דין מוות. מאותו רגע הסיפור צולל להרפתקה מותחת ומסעירה עם דמויות מגוונות, לוקיישנים מרתקים, והרבה חברים חדשים.

אם קראתם את סדרת ארץ האגדות (אם לא קראתם, רוצו לקרוא!) – אתם צריכים לדעת כמה דברים:
1. הסיפור מתרחש באותו עולם אבל הרבה שנים קודם, הרבה לפני שלגיה וכל החבורה. לכן אין שום בעיה לקרוא את הספר בנפרד מהסדרה, אין תלות ביניהם.
2. בעוד ארץ האגדות היתה סדרה מאד מתוקה-קלילה-הומוריסטית, כאן האווירה שונה. בריסטל מתאחדת עם דמויות שונות (ספוילר: אלו הפיות ממועצת הפיות, כשהיו צעירות), שלחלקן עבר לא פשוט, כמו קסנתוס שהבעיר בטעות כל מה שסביבו וסבל מאלימות מצד אביו. גם בריסטל בעצמה נמצאת תקופה מסויימת במוסד ל”חינוך מחדש” שמזכיר את בית היתומים של אנני או הנסיכה הקטנה. זו סדרה אחרת לחלוטין ובסגנון שונה. אמנם כיפה אדומה וזהבה היו חסרות לי, אבל לוסי פיצתה על הכל.
3. תשמחו בטח לשמוע שגם פה כל פרק מתחיל באיור מהמם בדיוק כמו בארץ האגדות. המאייר ברנדון דורמן המשיך גם לסדרה הזו ואייר גם את הכריכה המ-ע-ל-פ-ת (תאמינו לי שבספר מודפס זה עוד פי מיליון יותר יפה מאשר דרך המחשב). בכלל, כל העיצוב של הספר מאד נעים – כולל בחירת הפונטים שמלווים את הסיפור לאורך הספר (שאפו ל

, ובכלל שאפו על זה שהם מתרגמים סדרות שלמות והמשכים בלי להשאיר אותנו במתח)

הספר פותח בהקדשה – “לכל האנשים האמיצים שהעזו להיות הם עצמם בתקופה שלא קיבלה אותם. הודות לכם, אני יכול להיות אני.” הסופר, ששייך בעצמו לקהילת הלהט”ב, באמת מכוון את כל הספר לכיוון המסרים האלו: להיות אתה עצמך, לקבל את עצמך כפי שאתה, ולתת אהבה והכלה לאנשים שנולדו אחרת ולא בחרו בזה. בספר, כמובן, הדגש הוא על להיות בעל כוחות קסם – פיה או מכשפה – דבר שהוא אסור ונחשב לחטא בעולם שלהם.

בחלק הראשון של הספר, כשבריסטל מנסה לקרוא ספרים בסתר ומוצאת ספרים מוחרמים, היו כמה קטעים שקצת הפריעו לי כי הרגשתי שהם מנסים להיות דידקטיים בכוח ולהציג דעה מסויימת מאד על נושאי מוסר. עם חלק מהמסרים בספר הזדהיתי (כן, אני בעד לתת לנשים לקרוא ולהשכיל  ), חלק פחות, וחלק הרגשתי שלא משנה אם אני מזדהה או לא – אלו מסרים טעונים מדי בשביל להיות בספר נוער, כמו למשל שההשופטים והמועצה בממלכה הדרומית שינו את הדת שוב ושוב כדי שתתאים לצרכיהם, במקום להישאר צמודים ל”ספר האמונה” המקורי, משהו שברור שהוא ביקורת סמויה על דתות בעולם שלנו כפי שהן נתפסות בעיני הסופר. אבל למזלי אחרי כל החלק הדידקטי שהיה קצת מעייף בעיני, מתחילה באמת הרפתקה אמיתית עם מסרים אוניברסלים ויפים על חברות, קבלה ואהבה. וכמובן קסם. הרבה קסם.

אני מודה שכל הספר הציקה לי שאלה אחת – אנחנו מכירים את מועצת הפיות מארץ האגדות ולאט לאט בספר אנחנו פוגשים את כולם, אבל דווקא בריסטל לא מוזכרת בכלל במועצת הפיות בסדרה המקורית, ותהיתי למה. האם היא עברה לממלכה אחרת? נהרגה? משמשת בתפקיד אחר? שינתה את השם? אבל בסוף הסוף היה רמז ענק ועבה לגבי גורלה של בריסטל שהעלה לי חיוך מאד גדול על הפנים.

הספר מתאים בערך מכיתה ה’ ומעלה.