מדי פעם אנשים אומרים לי – “איזה כיף לך לקבל ספרים חינם, גם אני רוצה! איך עושים את זה?” אז זו האמת: אין מתנות חינם, ובשביל לקבל “ספרים בחינם”, צריך לעבוד קשה.
מה זה סוקר ספרים?
סוקרי הספרים מתחלקים לשני סוגים:
הסוג הראשון הוא מבקרים ספרותיים בעיתון. הם בדרך כלל מקבלים את הספר דרך מערכת העיתון או ישירות מיחצ”נים, לעתים יש להם רקע השכלתי רלוונטי (כמו תואר בספרות), והביקורות מתפרסמות בעיתון ספציפי. בדרך כלל הם מקבלים תשלום (לא גבוה) עבור כתיבת המדור.
הסוג השני הוא משפיעני רשת שמתמקדים בספרים. ברוב המקרים ההשכלה שלהם לא רלוונטית, והם לא מקבלים תשלום (שמעתם נכון!). הם מעלים את הביקורות שלהם ברשתות החברתיות / יוטיוב / בלוג וכך מגיעים לקהל שונה בדרך כלל מקוראי העיתונים.
איך הופכים להיות סוקר ספרים?
כל אחד יכול לסקור ספרים אם הוא רוצה. ראשית, יש לבחור את פלטפורמת הפרסום (בלוג, רשת חברתית וכדו’), ולאחר מכן – פשוט להתחיל להעלות סקירות על ספרים שקראתם. לא משנה אם קניתם, שאלתם מהספריה, או קיבלתם מחברים. לא משנה אם הספר ישן או חדש. התאמנו בכתיבת סקירות, פרסמו אותן בפלטפורמות הרלוונטיות, וצברו קהל עוקבים.
לאחר שתצברו מספיק סקירות איכותיות ויהיה לכם קהל עוקבים נאמן שגם ידאג לעשות לייק ולהגיב לכם, כלומר – להראות שהוא אכן פעיל וקורא את הסקירות, תוכלו גם לפנות להוצאות או למשוך את תשומת לבן (תיוגים!), כדי לנסות לקבל ספרים לסקירה. ההוצאה מצדה תשקול האם כרגע הם מחפשים סוקרים חדשים, ואם כן – האם אתם עומדים בפרמטרים שהם מחפשים (למשל, מספר עוקבים מסויים, איכות הסקירה, ועוד).
איזו פלטפורמת כתיבה כדאי לבחור?
אין תשובה אחת נכונה, ולעתים שווה לתחזק עמודים בכמה פלטפורמות. האפשרויות המקובלות הן:
בלוג בפלטפורמה חינמית כמו וורדפרס, בלוגר, ועוד
יתרונות: פלטפורמה ייעודית לכתיבת טקסטים ארוכים ומעוצבים לבחירתכם. הבלוג הוא שלכם בלבד, ואתם לא חולקים אותו.
חסרונות: מאחר וזו אינה רשת חברתית – קשה לצבור קהל עוקבים קבוע ואי אפשר להראות להוצאות כמות עוקבים, לייקים או תגובות.
קהל יעד: כל מי שמוצא אתכם בגוגל, או אנשים שהצטרפו לרשימת המנויים במייל ויקבלו עדכון על כל פוסט חדש.
דף פייסבוק
יתרונות: ניתן להראות כמות עוקבים, לייקים ותגובות, כדי שהוצאות ירצו לצרף אתכם לרשימת הסוקרים שלכם.
חסרונות: לא תמיד קל להשיג חשיפה. לא ניתן לעצב את הפוסט כרצונכם – אין תמיכה בהדגשה, כותרות, הכנסת תמונות בתוך הטקסט (ולא רק מצורפות לפוסט) ועוד.
קהל יעד: רוב הגולשים בפייסבוק הם מבוגרים יחסית. מצד שני, זה אומר גם הורים, כך שניתן לפרסם ספרים לכל הגילאים.
פרופיל אינסטגרם
יתרונות: ניתן להראות כמות עוקבים, לייקים ותגובות, כדי שהוצאות ירצו לצרף אתכם לרשימת הסוקרים שלכם.
חסרונות: יש מגבלת תמונות ותווים (10 תמונות ו2200 תווים נכון להיום). לעתים יש צורך בהשקעה גדולה יותר סביב עיצוב, גרפיקה או צילום הספר.
קהל יעד: לרוב נוער בוגר עד 25. יש כמובן גם בוגרים יותר וצעירים יותר אך הם תופסים בדרך כלל נפח קטן יותר מהקהל. יש הוצאות שמחפשות במיוחד סוקרי אינסטגרם עבור הקהל הצעיר יחסית (15-25).
פרופיל טיקטוק
יתרונות: ניתן להראות כמות עוקבים, לייקים ותגובות כדי שהוצאות ירצו לצרף אתכם לרשימת הסוקרים שלכם.
חסרונות: הסקירה צריכה לעלות כסרטון, ולא כטקסט או תמונה.
קהל יעד: בעיקר נוער, ובעיקר חובבי ספרים רומנטים. יש הוצאות שמחפשות במיוחד סוקרי טיקטוק עבור קהל היעד הזה או עבור ספרים רומנטים.
ערוץ יוטיוב
יתרונות: ניתן להראות כמות עוקבים, לייקים ותגובות כדי שהוצאות ירצו לצרף אתכם לרשימת הסוקרים שלכם.
חסרונות: הסקירה צריכה לעלות כסרטון, ולא כטקסט או תמונה.
קהל יעד: עדיין לא מספיק נפוץ בארץ כערוץ מקובל לסקירות.
ערוץ טלגרם
יתרונות: ניתן להראות כמות עוקבים, לייקים ותגובות כדי שהוצאות ירצו לצרף אתכם לרשימת הסוקרים שלכם. ניתן לעצב את הפוסט עם הדגשות וטקסט נטוי, אך לא לשלב תמונות בתוך הטקסט אלא רק כתמונה מצורפת.
חסרונות: יש מגבלת תווים קטנה יותר מפוסט בפייסבוק. קשה יותר להשיג עוקבים קבועים מאחר וזו אינה רשת חברתית אלא אפליקציית מסרים.
קהל יעד: עדיין לא מספיק נפוץ בארץ כערוץ מקובל לסקירות. הקהל גם פחות נוטה להיות פעיל בצורת לייקים או תגובות.
אוקיי, עכשיו איך מתחילים לכתוב סקירה? בואו לחלק 2 >>>
