ניצחון [אהבתי]

ניצחון [אהבתי]

תגיות:
ניצחון (Win) / הרלן קובן
אם קראתם ספרים של הרלן קובן בעבר, אתם בוודאי מכירים את הסדרה על מיירון בוליטר – שחקן הכדורסל לשעבר שפתח סוכנות ייצוג ומצא את עצמו כחוקר ובלש בעל כורחו. החבר הכי טוב שלו הוא ווין – עשיר וחתיך ממשפחת אצולה שמתפקד גם כזה שמציל את מיירון מכל מצב, בזכות יכולות הלחימה שלו, וכן – גם הכסף והקשרים. הפעם הרלן קובן כתב ספר שמתמקד כולו בווין, שהופך לגיבור הראשי והספר כתוב מנקודת מבטו.
גופה של אדם מבוגר מתגלה, אבל בדירה של הנרצח נמצאים עוד שני פריטים שמקושרים לווין ומשפחתו. ווין נגרר לחקירה בעל כורחו, ומנסה להבין האם יש קשר למאורעות שונים שקרו בעבר הרחוק: הרצח של דודו, החטיפה של בת דודתו, שוד פריטי אומנות, ופעולת טרור של חבורת אנרכיסטים שגרמו למותם של צעירים אחרים.
אחרי שהתרגלנו לגיבור חביב ונחמד כמו מיירון בוליטר, שכמעט לא מלכלך את הידיים בעצמו אלא נותן לווין לעשות את העבודה האלימה – כאן התהפכו היוצרות. הגיבור שלנו שחצן ואלים. והוא מודע לזה. הוא יודע היטב שרוב העולם שונא אנשים “כמוהו”. והוא יודע שאנשים “כמוהו” לא נכנסים לכלא בדרך כלל, כי כשיש לך קשרים וכסף זה פותר את רוב הבעיות.

ג’סיקה אומרת, “אני לא מאמינה שווינדזור הורן לוקווד השלישי נוסע ברכבת התחתית.”
אני נאחז במוט מעל הראש. אנחנו בקו A בדרך דרומה. “אני טיפוס עממי” אני אומר לה.
“אתה הכול חוץ מטיפוס עממי.”
“תרשי לי ליידע אותך, שלא מזמן טסתי בטיסה מסחרית.”
ג’סיקה מקמטת את מצחה. “לא נכון.”
“נכון, לא טסתי. אבל חשבתי על זה.”

מצד שני, כל מי שכבר קרא ספרים בסדרה, יאהב את הדמות של ווין לא בגלל האופי המעצבן שלו אלא כי אנחנו פשוט כבר מכירים אותו. למרות שמיירון בוליטר לא נוכח בעלילה בעצמו, הוא מוזכר עשרות פעמים ובאופן כללי הספר הוא ממתק אמיתי לחובבי הסדרה: “דבר ברור”, אמרות שפר של אלן בוליטר, דמויות מהעבר כמו ג’סיקה, וכמובן איך אפשר בלי אזכור של הסטר קרימשטיין. על הדרך גם התעדכנתי בסטטוס הנוכחי של בוליטר והרגשתי קצת צביטה בלב כמו לפגוש חבר אהוב אחרי שנים ולגלות כמה הרבה השתנה מאז שדיברתם (מתברר שפספסתי כמה ספרים בסדרה או שסתם לא זכרתי כי זה היה מזמן).
התעלומה עצמה היתה בשטאנץ הרגיל של הרלן קובן, אין פה יותר מדי מה לפרט. הפתרון הצליח להפתיע אותי, אבל יכול להיות שיהיו אנשים שלא כל כך יאהבו אותו (אם קראתם אשמח לשמוע בתגובות מה חשבתם).
מה שקצת מבאס הוא משחק המילים בשם הספר – “ניצחון”, WIN, הוא בעצם שם הגיבור, והאמת היא שהמילה ניצחון לא באמת מתאימה לספר, אין כאן שום ניצחון מעבר לפתרון של תעלומה, והמהות האמיתית של הספר היא פשוט לתת לנו נקודת מבט ייחודית של גיבור המשנה המוכר.
תכנים, טריגרים וכו’: טוב, זה ווין, אז ברור שיש הרבה דיבור על סקס. יש סצנות מיטה אבל לא מפורטות גרפית. יש אלימות כמו בשאר הספרים של הרלן קובן שכוללים את ווין, אבל לא משהו ממש גרפי ומחריד מעבר למכות למיטב זכרוני (יש אזכור של מישהו שעבר עינויים אבל לא ממש מפורט).
ממליצה לאנשים שכבר קראו כמה ספרים בסדרת מיירון בוליטר. מי שלא – יוכל להבין את העלילה והתעלומה בקלות, אבל יפספס הרבה רפרנסים ובעיני יאבד את המהות האמיתית של הספר שהיא להכיר לנו את הצד של ווין.
כנרת זמורה דביר | תרגום: שאול לוין | 336 עמ’ | ספטמבר 2022

כתיבת תגובה