מכשפה סוררת (עש הארגמן 2) / קריסטן סיקרלי
זהו הספר השני (והאחרון) בצמד עש הארגמן – קדם לו ״צייד חסר לב״. הסקירה מכילה ספוילרים לספר הראשון.
למי שקרא את הספר הראשון מזמן – בגדול מזכירים בתחילת הספר את רוב הדברים. אני מניחה שלרוב האנשים זה יספיק.
על מה הספר?
אחרי שבספר הראשון סבלנו ממשולש אהבה אכזרי שנפתר בסוף הספר, מפלרטוטים בעירום מאולץ ומטרופ של שונאים לאוהבים – הגיע הספר השני. רון מסייעת לקרסידה להחזיר את שלטון המכשפות, גדעון נשלח להרוג את רון, ואת השאר אתם יכולים לנחש.
מה חשבתי עליו?
אני מודה שלא עפתי על הספר הראשון. היו בו כמה טייקים מגניבים אבל הוא היה לי יותר מדי רומנטי וגלגלתי עיניים מלא. זה לא שהספר לא טוב, אלא הוא פחות התאים לי – אני מעדיפה פנטזיה על רומנטיקה. גם לא הייתי בטוחה שאני אקרא את הספר השני, ואחרי שקיבלתי אותו לסקירה – תיעדפתי אותו נמוך בערימה. אבל בסוף הגעתי אליו, ו… וואלה הופתעתי לטובה.
כן, בכל החלק הראשון של הספר זה ״אני אוהבת אותך אתה שונא אותי״, אבל אחרי שעוברים את החלק הזה מתחילה סופסוף עלילה אמיתית ולא רק רומנטית. פנטזיה, הרפתקה, סכנה, קסמים, דברים שאני אוהבת.
שלא תטעו, עדיין היו דברים שהפריעו לי. היה לי קצת קשה עם הדמות של רון. בספר הראשון היא מתוארת כעש הארגמן – מישהי אמיצה ללא פחד שמצילה מכשפות רבות. אמנם לא טורחים לנו לספר את הפרטים, אבל היא כן מתוארת כגיבורה. פתאום בספר השני היא ההפך הגמור. היא מפחדת ובורחת מסכנה, והרגשתי חוסר עקביות בנושא הזה.
מצד שני – לפחות ראינו קצת יותר חלקים שהיא משתמשת בקסם, כי כבר אין לה צורך להסתמך על בקבוקים. מהבחינה הזו בהחלט היה יותר פנטזיה בספר הזה. היה גם התחלה של בניית עולם – אבל לא הרבה לצערי.
כמו כן, היה קטע בספר עם פעוטה בת שנתיים שאמרתי לעצמי שאין מצב שלסופרת היתה אי פעם ילדה בת שנתיים, כי שום דבר בהתנהלות שם לא היה הגיוני לי. לפי התודות זה נשמע שהיא התחילה לכתוב את הסדרה אחרי שהיא ילדה את הבת שלה, ככה שעד שהיא כתבה את הספר השני הגיוני שכבר כן היה לה ילדה בת שנתיים – אז זה ממש תמוה לי.
והיו גם כמה קלישאות מעצבנות.
אבל עדיין למרות כל זה, די נהניתי, וסיימתי אותו בפחות מיממה. זה אולי לא הפייבוריט שלי, אבל בהחלט אהבתי אותו יותר מהספר הראשון. אם לא חיבבתם את הספר הראשון – תנו צ׳אנס לשני. אם ממש עפתם על הספר הראשון – מוזמנים להתעלם לחלוטין מהסקירה שלי כי כנראה ממילא יש לנו טעם שונה…
טריגרים ותכנים רגישים
חיתוך עצמי, פציעות שונות, סכנת מוות, קצת הטרדה מינית. יש טיפה מיניות גרפית, לא הרבה.
הוצאת כתר | 472 עמ׳ | תרגום: אביגיל בורשטיין | מרץ 2026
