מה שאחרים חושבים בי [אהבתי]

מה שאחרים חושבים בי / יואב בלום
גיבור הספר הוא קורא מחשבות. לא בדיוק בצורה שבה התרגלנו לחשוב על קריאת מחשבות – פעולה מכוונת שבה אנחנו יכולים להקשיב למחשבות של הסובבים אותנו – אלא זה מתרחש בצורה קצת שונה, לא נשלטת. אבל יום אחד דברים מוזרים מתחילים להתרחש. דניאלה – חברה מהעבר – מופיעה בפתח ביתו ומובילה אותו למקום אחר באיומי אקדח, עד שהוא מאבד הכרה. מתברר גם שככל הנראה מישהו רודף אחרי קוראי מחשבות אחרים והורג אותם. מי רודף אותם ולמה? והאם באמת יש כאן רדיפה אמיתית או סתם קונספירציה לא מבוססת וצירופי מקרים?
הספרים של יואב בלום ייחודיים מאד בעולם הספרים. הוא מצליח לקחת את העולם שלנו עם טוויסט עליו – זה יכול להיות טוויסט מקורי כמו החלפת גופים (“הקבוע היחידי”) וזה יכול להיות טוויסט בנאלי ומוכר כמו קריאת מחשבות, אבל זה אף פעם לא נגמר בזה. בלום לוקח את כל הקלישאות הרגילות שהיינו יכולים להמציא על הטוויסט, מתייחס אליהן במהלך הספר כדי שנדע שהוא לא התעלם מהן – ואז זורק אותן לפח ומעיף את הספר כמה רמות למעלה.
בלום גם לוקח את הטוויסטים שתמיד מתייחסים אליהם בצורה שטחית מאד, ומעמיק בהם ברמת פרטי הפרטים שכנראה רובנו לא חשבנו עליהם מעולם, כמו – למה בסרטים תמיד שומעים את המחשבות של השני בקול שלו? זה לא הגיוני, המחשבות הן לא תוצר פיזי של מיתרי הקול. או, מה קורה אם שני קוראי מחשבות מתקרבים אחד לשני? בלום יוצר חוקיות מאד ברורה ועקבית בטוויסטים שלו, הרבה מעבר לכוח על סתמי.
הספר עצמו מצליח לשלב מתח, קצת תעלומה, פנטזיה ודרמה. הוא מרתק, יש בו מגוון מצויין של דמויות שונות וטוויסטים מפתיעים. אחד הדברים שאהבתי מאד הוא שיואב בלום מצליח לתאר את חוויית קריאת המחשבות בצורה מדהימה וברורה. הוא גם מצליח להעביר היטב את תחושת ההצפה הקשה שחווה קורא המחשבות – תחושה שאנשים עם רגישות חושית יוכלו להזדהות איתה בקלות.
הדבר הקצת מאכזב בו לעומת הספרים הקודמים זה הסוף והצורה שבה הגיבור מציל את העסק – יש שם קצת דאוס אקס מכינה. כלומר, לא בדיוק. התכתבתי עם יואב בלום על הקטע הזה בספר, והוא מבין שהרבה אנשים תופסים את החלק הזה כדאוס אקס מכינה, אבל בסופו של דבר מדובר ברעיון שיש לו שורשים בספר אבל כנראה הגיע ללא מספיק הסבר והכנה לפניו ולכן הוא לא מובן כמו שצריך לקוראים שהתרגלו לחוקיות מאד ברורה בספרים של יואב בלום. מצד שני, את העמודים הממש אחרונים של הספר שסוגרים את כל הקצוות – ממש אהבתי. אני מאד אוהבת סופים כאלה.
אם עוד לא קראתם שום ספר של יואב בלום – זה הזמן להתחיל. יצאו בינתיים רק ארבעה, הם שונים מאד אחד מהשני בסגנון ובאווירה כך שלא באמת משנה מאיזה מהם תתחילו. העיקר שתתחילו.
מבחינת תכנים וטריגרים: יש בספר רצח, דיכאון והתאבדות. מבחינת תכנים מיניים למיטב זכרוני אין כלום. אני חושבת שגם אין קללות.
כתר ספרים | 288 עמ’

כתיבת תגובה