יומנו של מכשף / רוני לונדון

על מה הספר?

אילון עולה לכיתה י”א. הוא נראה כמו ילד רגיל לכל דבר, אבל אף אחד לא יודע שהוא מכשף – גם לא החבר הכי טוב שלו, נדב. בנות כיתתו – שירה, רוני, טל ואור – מחליטות על התערבות שבמסגרתה שירה אמורה להשיג את אילון בתור החבר החדש שלה. אבל לאט לאט מתחילים לקרות דברים מוזרים, ואילון חושש שמכשפי הדרום משתמשים ברוני ושירה כדי להגיע אליו ולפגוע בו, בתור בן של נציג המועצה. בהדרגה החבורה מתרחבת ומתוודעת לאמת על אילון, והם יוצאים למשימה מסוכנת במיוחד כדי לגלות את האמת.

מה חשבתי עליו?

יש לי וידוי: הגעתי לספר עם ציפיות די נמוכות, בעיקר כי הוא יצא בהוצאה עצמית אבל מסיבות נוספות. לקח לי זמן להגיע אליו בגלל מחוייבויות קודמות (מאי-יוני הם החודשים הכי עמוסים בספרים בשנה!) אבל להפתעתי נהניתי מאד מהספר. הוא זרם לי ממש מהר, הכתיבה היתה ממש סבבה, היה קל להזדהות עם הדמויות, ואמנם צפיתי חצי מהטוויסט בסוף מראש – אבל עדיין היו בו הפתעות.

יומנו של מכשף הוא הראשון בסדרה עתידית שמתכננת להוציא רוני לונדון, הסופרת. הספר הראשון מתמקד באילון, שהוא מכשף צפון, ובשמונה נערים ונערות נוספים בני גילו. לכל סוג של מכשפים יש מאפיינים ייחודיים משלהם, ולא להתבלבל עם קוסמים – שזה דומה, אבל לא אותו דבר.

“ציפיתי למשהו פואטי יותר,” צחקה. “כישוף בלי חרוזים?”
“זה מתורגם משפה אחרת,” עניתי, “בתרגום לרוב לא טורחים להשאיר את הליריקה.”

הספר משלב פנטזיה אורבנית עם רומן נעורים. הרבה מהספר סובב סביב האהבות של החבורה – תשעה נערים ונערות, שמסתדרים ביניהם בזוגות רומנטיים, ולא חסר גם כמעט-משולשי אהבה, ויחסי קנאה. הספר עובר בין נקודות המבט שלהן, שזה משהו שאני מאד אוהבת וגם מבוצע בצורה טובה: הנקודות ממשיכות אחת את השניה בצורה רציפה וזורמת ונותנת תחושה של תמונה מלאה. בכלל, היחסים בין הדמויות היו ממש יפים בעיני, התמיכה של טל ואור היתה מדהימה ואני מאחלת לכולם חברות כאלה. כן הרגשתי שלפעמים היו קצת יותר מדי נקודות מבט (במיוחד בחלק של המערה) אבל ככל שהעלילה התקדמה הרגישו כמה כל דמות היא חלק חשוב בחבורה ואי אפשר לוותר עליה.

“אני מרגיש כמו דמות משנה בתוך דרמה יומית,” ציין פתאום עידו.
“מה הבעיה בזה?” שאלה אור.
“שדמויות המשנה לא תמיד מעודכנות במה שקורה בעלילה הראשית.”

חלק מהספר הוא כמובן גם הפנטזיה. רוני בנתה עולם די נחמד ומקורי, אולי לא מושלם – אבל יתכן שחלק מהדברים יקבלו מענה בספרים הבאים ותהיה הרחבה נוספת על סוגי המכשפים, ההתמודדות שלהם עם ה”סתמיים” (חסרי הקסם), על המכשפים בארצות אחרות, ועוד.

“אז מכשפים באמת רוכבים על מטאטאים?”
“בערך. זה לא באמת כלי התחבורה העיקרי שלנו. אנחנו משתמשים בו בעיקר בשביל הכיף. אבא אומר שהרעיון של כישוף מטאטאים בכלל הגיע מהסתמיים. הם התחילו להאמין שמכשפות רוכבות על מטאטאים, וכמה עשורים אחר כך מכשפים אימצו את הרעיון והפכו את הרכיבה על מטאטא לתחביב נפוץ.”

שורה תחתונה

נהניתי מאד מהספר, קחו בחשבון שזה ספר שהוא רומן נעורים לא פחות מאשר פנטזיה לנוער. בעיני הספר מתאים לנוער בוגר ומעלה.

טריגרים ותכנים רגישים

יש ניסיון אונס ותקיפה – סצנה די קשה בעיני (כוללת הורדת חולצה ותגובה קשה של הבחורה) ובעקבות זה גם תקיפה אלימה כלפי האנס. יש חלקים מפחידים וסכנות. יש זוגיות אלימה כולל סיטואציה של אב מאיים. מעבר לאלו, יש ממש מעט אלימות. יש בספר חלק שנכנס מאד עמוק לרגשות שליליים ופחדים וגם הוא לא קל בעיני. מבחינה מינית – יש אזכורים לעירום והורדת חולצה, נשיקות, כניסה למיטה – בלי תיאור גרפי מפורט. כמו שכתבתי – מתאים בעיני לנוער בוגר ומעלה (גיל תיכון) גם בהתאמה לגיל הגיבורים שמתחילים כיתה י”א.

---

314 עמ’ | ינואר 2023