הטירה הנעה [אהבתי]

הטירה הנעה / דיאנה ווין ג’ונס
סופי היא הבכורה מבין שלוש בנות, וכמו באגדות היא מאמינה שזה אומר שהיא תהיה חסרת מזל כל החיים, כי רק הבת השלישית היא בת המזל שתתחתן עם נסיך עשיר. סופי אחראית, בוגרת, מוותרת תמידית לאחיותיה, ובכלליות מתנהגת תמיד כמבוגרת ובוגרת (מדי) לגילה. כשאביהם מת והם נשארים עם אמם החורגת, הבנות נאלצות להתפצל כדי להמשיך להתפרנס ולהכין את הקרקע לחיים עתידיים.
סופי ממשיכה לעבוד עם אמה החורגת בחנות הכובעים ומצליחה מאד בעבודתה, עד שמכשפת השממה מגיעה ומקללת אותה בקללה כפולה: סופי הופכת לאישה זקנה, וגם לא יכולה לספר על הקללה לאף אחד.
בלית ברירה סופי עוזבת את החנות ומחפשת מקום לגור בו, עד שהיא מגיעה לטירה הנעה של הקוסם הנורא האול שכולם יודעים שהוא חוטף נערות צעירות ואוכל את לבם. סופי, שמתחילה לאט לאט להרגיש “בבית” בדמותה הזקנה, כי תמיד התנהגה כמבוגרת, לא יכולה לספר להאול את האמת על עצמה ולכן נכנסת עד הסוף לדמותה החדשה.
וכאן מתחילה ההרפתקה האמיתית.
מי זה האול? איך הטירה נעה? מה יקרה לסופי? למה המכשפה קיללה אותה בכלל? איך תציל את האחיות שלה? מה הסוד של השד? הרבה מאד שאלות שהולכות ונערמות אבל לאט לאט נפתרות.

הרבה אנשים המליצו לי על הספר הזה בחום. וניסיתי להבין, מה כל כך מוצלח בספר הזה שממליצים עליו? אבל באמת אחרי כמה עמודים התחלתי להבין. קודם כל – הכתיבה פשוט מקסימה. זורמת וחלקה, והכל עם התרגום הנהדר כתמיד של Gili Bar-Hillel Semo – כולל מספר הערות המתרגמת במקומות שבהם היה צורך בהסבר נוסף. ודבר שני – העלילה. הסופרת לא נופלת לקלישאות מעצבנות או לעלילה רדודה אלא טווה סיפור קסום ומתוחכם שקשה בכל פעם לצפות לאן הוא יתפתל הפעם.

אני מאד נהניתי. הספר מתאים בערך מכיתה ה’ (פלוס מינוס) ומעלה, גם למבוגרים.

כתיבת תגובה