אלקטרז נגד ספרני הרשע / ברנדון סנדרסון

אלקטרז הוא נער יתום שנע בין בתי אומנה אבל לא נשאר באף אחד מהם יותר מדי כי יש לו נטיה מצערת לקלקל ולשבור דברים בלי כוונה. ביום הולדתו ה13 הוא מקבל חבילה מפתיעה שנשלחה מהוריו לפני 13 שנה, ומכילה את הירושה שלו: שקיק של חול. בזמן שהוא מתכונן להיפרד מבית האומנה ה-27 שלו אחרי ששרף בטעות את המטבח שלהם, מגיעים לביתו שני אנשים: זקן משוגע שטוען שהוא סבא שלו, ועובד סוציאלי שמכוון אליו אקדח. במהלך הספר אלקטרז מגלה שהוא נצר לשושלת ארוכה עם כוחות קסם משונים מאד, ובעצם העולם שהוא מכיר (העולם שלנו) הוא עולם שנשלט בידי כת ספרנים מרושעת שהמטרה שלה היא לשלוט בנו בעזרת סינון המידע.

“היא נראית… מסוכנת,” אמרתי.
“נו ברור,” אמרה בסטיל. “זאת ספריה”. (עמ’ 70)

מה חשבתי עליו?

“אלקטרז נגד ספרני הרשע” הוא הראשון בסדרת פנטזיה בת שישה ספרים שמיועדת לנוער צעיר (בערך גיל 10 ומעלה), והיא סוג של פארודיה על ספרי פנטזיה אחרים בז’אנר, משולבת בהמון מטא, הומור, ועלילה מופרעת.

החדר היה מלא בדינוזאורים. דינוזאורים אמיתיים, חיים, זזים. אחד מהם נופף לי.
שתקתי כמה שניות. “מה, זה הכל?” אמרתי לבסוף. כבר פחדתי שנמצא כאן משהו מוזר.” (עמ’ 113)

לאורך הספר, אלקטרז מנסה לשכנע את הקוראים שהוא לא באמת הגיבור שהם חושבים שהוא, והוא בעצם אדם לא כזה טוב ואפילו פחדן, אבל לאורך הספר – וגם בספר הבא – רואים איך הדמות שלו מתפתחת, ואת האנושיות שלו שמציצה מאחורי המגננות והציניות. למרות שמדובר בספר הומוריסטי, יש בו גם לא מעט רגעי עומק מאד מאד כנים שמוצגים בצורה מרגשת.

הספר הראשון יצא בעברית ב2012, עם כריכה די מיושנת, וקראתי אותו לראשונה ב2020. ידעתי מראש שאני נכנסת לספר מאד לא רגיל, והביקורות ששמעתי עליו מחברים נעו בין “הוא ממש מצחיק” לבין “הוא טרחני ומייגע”, ושניהם צדקו: בהתחלה הספר היה לי קצת מייגע כי סנדרסון פונה כל הזמן אל הקוראים ומדבר איתם, ועוצר את העלילה בנקודות קריטיות (בכוונה! הוא מודה שסופרים זה עם מרושע שנהנה להתעלל בקוראים). אבל אחרי כמה פרקים התרגלתי, שחררתי והצלחתי להנות. ומה אתם יודעים – מתברר שבקריאה שניה, כשכבר ידעתי מראש פחות או יותר את העלילה (סתם, אני משקרת, לא זכרתי כמעט כלום בשלוש שנים שעברו בינתיים), וידעתי מה הסגנון של הספר, הצלחתי להנות אפילו יותר וצחקתי מלא בקול. כל הספר מלא בסימניות לציטוטים, ובחרתי ממש ממש מעט מהם לסקירה.

בשלב הזה כבר בטח נמאס לכם ממשפטים שנקטעים באמצע. אני מבטיח לכם שאני מרגיש אותו דבר. למעשה, אני חושב –
מכונית ספורט כסופה נכנסה בחריקת בלמים למגרש חניה. (עמ’ 59)

בדרך כלל כשאני ממליצה לאנשים על הספר הזה אני מזהירה מראש שאלקטרז הוא ספר מאד לא סנדרסוני ושלא יצפו למשהו דומה לשאר הספרים שלו – מדובר בספר מופרע ומטריל מאד, בניגוד לספרי הפנטזיה האפיים והרציניים יותר (יחסית) שהוציא למבוגרים. אבל אחרי שראיתי את סרטון ההטרלה בו הוא מפחיד את הקוראים שהוא עבר תקופה קשה ואז הוא מודיע על 4 (!!!) ספרים חדשים שהוא כתב בינתיים, במחשבה שניה אולי אלקטרז הוא הספר הכי סנדרסוני שיש.

למיטב ידיעתי, השינוי היחיד במהדורה החדשה הוא הכריכה, אבל שמחתי על ההזדמנות לקרוא אותו שוב. בקרוב תעלה סקירה על הספר השני, ואני ממש ממש מקווה שמודן יוציאו גם את הספרים הבאים.

טריגרים ותכנים רגישים

יש בספר קצת קרבות אבל אין הרבה אלימות. יש קטע קצר של עינויים שכוללים פציעה אבל זה תואם גיל. מבחינת מיניות אין כלום. הספר בעיני מתאים לגיל 10 ומעלה גם מבחינת הקרבות, האקשן ורמת המתח שבספר, וגם ובעיקר בגלל כמות המטא, ההומור והציניות שלדעתי ילדים צעירים ממש לא יבינו.

---

מודן הוצאה לאור | תרגום: כנרת היגינס-דוידי | 264 עמ’ | 2012 הוצאה ראשונה, ספטמבר 2023 כריכה מחודשת

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.