רוזאנה וי [אהבתי]

רוזאנה וי מעין רוגל

רוזאנה וי / מעין רוגל

על מה הספר?

ורד בלאס היא אישה די רגילה. גרושה, שתי בנות, עובדת משרד החינוך. אף אחד לא יודע שהיא בעצם זו שעומדת מאחורי שם העט רוזאנה וי – סופרת שהוציאה טרילוגיית ספרים רומנטיים רבת מכר. טוב, כמעט אף אחד לא יודע – בכל זאת יש לה גם עורכת ויח”צ שיודעים מי היא. לקראת הוצאת הספר החדש שלה, הם שולחים אותו לחמש קוראות בטא שנבחרו בקפידה. אחת מהן, אבישג, שמעריצה את הספרים, מתחילה לנסות ליצור קשר יותר אישי עם רוזאנה-ורד, וורד מוצאת את עצמה במערבולת. הגבולות מתחילים להיטשטש: בין ורד לרוזאנה, בין הספר שכתבה לסיפור האישי שלה, בין אבישג ובינה. ואם זה לא מספיק, ורד מתחילה לחשוד שיש סופרת מסתורית שמתחילה לכתוב ספר עליה – ורד עצמה. מצד שני, האם לא כולנו מרגישים לפעמים שספר שאנחנו קוראים נכתב עלינו?

מה חשבתי עליו?

קודם כל – וואו. למרות ששמעתי על מעין רוגל המון, וגם ראיינתי אותה לקבוצה, לא ידעתי כמה טוב היא כותבת. היא ממש יודעת להעביר סיפור מעולה. היו לי הנחות לאן העלילה תלך אבל מעין הצליחה להפתיע אותי כמה וכמה פעמים.

מי שעוקב קבוע אחרי הסקירות שלי יודע שאני לא מאד אוהבת לקרוא ספרות ישראלית כי בהרבה מקרים היא מכילה אלמנטים קבועים (אני קוראת לזה “הצ’קליסט”) – כמו גיבור מיוסר, סצנות מיניות שלא תורמות לעלילה, נושאים פוליטיים, קללות, לפעמים יש גם שנאה כלפי דתיים, ועוד. ספרים כאלו נוטים לדבוק מאד בישראליות בעיקר בצד האפל והמכוער שלה. לא בשביל זה אני קוראת ספרים – אני רוצה אסקפיזם. מעין מצליחה לכתוב ספר ישראלי – אבל להתרחק לחלוטין מכל הנושאים האלו. גם כשיש נושאים שהם יותר רגישים (כמו התייחסות לחרדיות שכותבות בשם עט) – הכל כתוב בצורה מאד מכבדת ויפה.

הספר מתמקד בחוויית הספרות: גם מצד הסופרת שצריכה לעמוד בדדליינים, למלא תשובות לראיונות או להתמודד עם רשתות חברתיות – וגם בחוויה של הקוראות, בדגש על הספרות הרומנטית: הפוסטים בפייסבוק, הכנסים הרומנטים, וכל האווירה שמסביב. יש בו משהו שאני חושבת שרוב הקוראות (והקוראים) של הספר יקראו אותו ויגידו “היי אני גם השתתפתי בשירשור כזה בפייסבוק!” או “יוו זה ממש מה שקורה בכנסים הרומנטיים שהייתי בהם!”. כמו שכתבתי למעלה – האם לא כולנו מרגישים לפעמים שאנחנו קוראים ספר שנכתב עלינו?

אני שותה עוד קפה וממשיכה לעבוד. למרות שאני לא סובלת את מה שאני עושה. [….] ים-יבשה הוא סיפור טוב, ואני מרגישה שאני מחריבה אותו בשבילן. זה חלק מהעבודה. וזה מה שימכור עותקים. וזה מה יש.

הסיפור מרתק, קולח. כתוב מעולה. זה סיפור בתוך סיפור. כי בתוכו משולבים קטעים מתוך הספרים שרוזאנה כותבת, וגם מתוך הספר שהסופרת המסתורית כותבת, ודרכם העלילה מתפתחת. הספר נותן גם הצצה לעולם של הוצאות הספרים (בדגש על הוצאה עצמית, כשאין לך גב של הוצאה גדולה מאחוריך), ומעלה הרבה מחשבות של “מעניין עד כמה מעין ביססה חלק מהסצנות או הדמויות על אנשים שהיא מכירה באמת, כמו שרוזאנה עושה…”. בעיני זה ממש ממש מרתק.

הספר הוא לא לגמרי מתח קלאסי ולא לגמרי רומנטי במובן הרגיל. הוא פרוזה שמכילה אלמנטים של מתח ורומנטיקה. יש בו מעין תעלומה סביב הסופרת המסתורית אבל היא לא המרכז האמיתי של הסיפור וגם הרומנטיקה היא לא המרכז של הסיפור – אם כי יש הרבה דיבור על ספרים רומנטים ואיך נכון לכתוב אותם. הוא בהחלט מותח במובן של עלילה מרתקת וסוחפת שקשה להניח מהיד, והוא עשה לי חשק גדול לנסות לקרוא עוד ספרים של מעין.

טריגרים ותכנים רגישים

גירושין וההתמודדות שאחרי, כת (זכרונות מהעבר), סטוקריות.

מבחינת מיניות – אין סצנות מיטה ממש, אבל יש התייחסויות לספרים רומנטים ואירוטים כולל ציטוטים מהם כך שיש מעט פירוט. אבל ממש בקטנה.


הוצאת מרווחים | 265 עמ’ | יוני 2024

כתיבת תגובה