
קלע הכשף 2+3 (צל אפל, קסמי קמע) / סבסטיאן דה קסטל
אזהרה: מכיל ספוילרים לשלושת הספרים
קלע הכשף 1 היה ספר מקסים. מותח, סוחף, מרתק, מלא קסם ופנטזיה, ועם אנטי-גיבור נהדר ודמויות משנה מושלמות. כתבתי עליו כאן סקירה מפרגנת ומתלהבת ואצתי רצתי לחפש את הספר השני (לקח זמן, לא היה זמין בספריה).
אבל כגודל הציפיות…. הספר השני וגם השלישי פשוט לא עמדו בציפיות שלי ובעיני לא הצליחו להגיע לאותה רמה. הספרים הבאים פשוט ממחזרים שוב ושוב את העלילה וחלקי העלילה. בכל ספר קלן מגיע לעיר אחרת ומסתבך שם בצרות. בכל ספר הוא מכיר בחורה נהדרת אבל נוטש אותה לפני שקורה משהו. בכל ספר הוא נכנס שוב ושוב (ושוב!!!) למצבים שבהם הוא יודע שאין לו סיכוי והוא כנראה ימות, אבל הוא עושה את זה בכל זאת, ונחשו מה – כל פעם מחדש הוא ניצל. באיזשהו שלב זה כבר מתיש.
תוסיפו לזה את העובדה שלגיבור יש בדיוק טריק אחד בכיס – אש מתפוצצת, ועוד חצי טריק – הקלפים – שהוא כמעט אף פעם לא טורח להשתמש בהם. כל הלימוד על הקלפים בספר הראשון כאילו נזרק לפח. גם האמת שהמגית האלמנה סיפרה לו על העם שלו כמעט לא בא לידי ביטוי בספרים.
בספר צל אפל התלהבתי כשהוא פגש בחורה שגם היא עם צל אפל, והתאכזבתי קשות כשגיליתי שמדובר במשהו אחר לגמרי. ה”מגיפה” הסתיימה בצורה קצת סתמית בעיני, כשכל מה שנשאר משם זה הקטע עם התולעים שהניע את העלילה לספר השלישי. ובכלל, הקטע שהוא צריך לעשות פעולה כירורגית סופר מסובכת והכל עובר בכזו קלות על הפעם הראשונה, וגם בכל הפעמים שאחרי זה עד הספר השלישי, ואף אחד לא נפגע? זה אמין?
בספר קסמי קמע גם הרגשתי מותשת מהעובדה ששוב ושוב יש קטעי מאבק שמבוססים על אותם טריקים בלי שום טוויסטים. שוב פריוס מתחכמת ורוקדת, שוב קלן שולח את האש המשעממת שלו, שוב רייקס מסתער ומאיים. נו, מה חדש. זה כמו לראות סרט בלופים. גם דברים שהיה להם פוטנציאל ממש גדול כמו המטבעות הקסומים – בקושי קיבלו התייחסות. אז נכון שברגע השיא קלן משתמש בהם, אבל אין שום הסבר על היכולות שלהם מלבד על המטבע הראשון, וזה בעיני פספוס גדול. גם אם יהיה הסבר בספרים הבאים, היה ראוי בעיני לסגור את הנושא באותו ספר, לפחות עבור חלק מהמטבעות, ולא להשאיר פתוח בצורה כל כך רשלנית.
וקצת על הדמויות –
פריוס: בספר הראשון כל הקטע של הארגוסית המסתורית היה מעניין ומרתק, אבל חלאס כמה אפשר שוב שהכל בשושו ובחידות ובמילים לא ברורות? לא מיצינו? מה עם קצת תשובות? יש שלב שהמסתורין מאבד מערכו. והקטע שלקלן יש “הבחנה חדה” עוד יותר מעצבן כי כל השיחות ביניהם זה –
פריוס: דרך הסביונים הולכת בין הרוחות ובין הגאיות, התשובות לא יגיעו מהציפורים
קלן: אה, הבנתי! כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וגם סביב השמש!
פריוס/ארגוס מזדמן: ידענו שאתה בעל אבחנה חדה!
פריוס: דרך הסביונים הולכת בין הרוחות ובין הגאיות, התשובות לא יגיעו מהציפורים
קלן: אה, הבנתי! כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וגם סביב השמש!
פריוס/ארגוס מזדמן: ידענו שאתה בעל אבחנה חדה!
גם דמויות משניות אחרות די מעצבנות – ההורים של פריוס שמבליחים להופעת אורח, אבא של קלן שהוא פשוט הזוי (בספר הראשון עוד היה אפשר להבין שכהורה הוא רוצה להגן על הילד שלו והסביבה אבל בספר השלישי אין שום הצדקה למה שקורה) ושלה פשוט מעצבנת ברמת לתת לה כאפה או לחנוק אותה.
שיהיה ברור – הספרים לא רעים. אני יכולה להבין את ההתלהבות מהסדרה. הספר הראשון באמת היה מצויין בעיני ואני לא מתחרטת שקראתי (תקראו גם!) ויש גם סיכוי שאמשיך מתישהו לספרים הבאים (גם ככה יש לי אותם בבית), רק לא באותה התלהבות שהיתה לי. כנראה אתן קדימות לספרים וסדרות אחרות במקום התכנון הראשוני להסתער על כל הסדרה. הספר השני והשלישי פשוט לא הצליחו להלהיב ולהפתיע אותי כמו הראשון.
אומר גם לזכות ההוצאה שהם תרגמו את הסדרה במהירות מפתיעה, וגם תרגמו את כולה. זה מרשים מאד ולא מובן מאליו בימינו, בטח לא בתקופת הקורונה.
מתנצלת מראש בפני כל חובבי הסדרה, מתכוננת למטח עגבניות 

כתר ספרים | תרגום: לי עברון