פורעת חוק [אהבתי]

פורעת חוק / אנה נורת’
איידה היא נערה בת 17 שהתחתנה עם נער שהכירה עוד מילדות, ובהתחלה הכל נראה טוב. אבל אז היא נאלצת לברוח למנזר כדי שלא יאשימו אותה בכישוף, ומשם היא ממשיכה הלאה ומצטרפת לכנופיית שודדים ופורעי חוק, ששם היא תוכל למצוא נשים מנודות נוספות.
השתדלתי מאד לתמצת בתקציר כי זה כבר ממש להכנס לספוילרים. אבל אני כן אגיד שהספר הזה מאד מאד מאד נשי. הוא מתחיל בדיבורים על הכנה לחיי נישואין, מחזור והריון, וממשיך עם מגוון נושאים שמקיפים את המעגל הנשי (אולי חוץ מגיל המעבר): פוריות ועקרות, הריון והפלה, מחזור וביוץ, לידה ואמהות, אהבה ויחסי מין, ועוד. אני חושבת שכל אישה תוכל להזדהות לפחות עם חלק מהנושאים שיש בו.
בנוסף, הספר מאד פמיניסטי. בפמיניזם יש הרבה רבדים וזרמים, והתחברתי מאד למה שיש בספר. בניגוד לספר “מכשפות מאז ולעולם” ששם הרגשתי הרבה שנאת גברים – זה לא היה קיים בספר הזה. היו נשים רעות וגברים טובים, נשים טובות וגברים רעים. בנוסף, הספר גם לא ניסה להתוות מסלול אחד ויחיד שאישה חייבת להיות, אלא ממש נתן לגיטימציה לכל קשת הרגשות האפשריים: מותר לאישה לרצות להיות נשית, ומותר לה לרצות להיות (ולהרגיש) גברית. מותר לה לרצות להיות אמא ולחלום על ילד, ומותר לה לרצות להתרחק מזה. מותר לה לרצות להתחתן וגם לרצות להישאר רווקה. וזה בסדר. כי כולנו שונות, ומה שמתאים לאחת לא מתאים לשניה.
הספר הוא ספר פרוזה-רומן-היסטורי, קצת לא שגרתי, ולמרות שהוא לא בז’אנר שאני קוראת בדרך כלל – הוא ממש ממש נגע בי. אני כן אגיד מראש שהוא מכיל גם כמה קטעים קשים והסוף שלו הוא לא לגמרי הפי-אנד סטנדרטי, והייתי מאד מאד רוצה שהוא ימשיך עוד כמה פרקים, אבל אני יכולה להבין את הבחירה של הסופרת. בין השאר הספר מתייחס לאמונות תפלות מול ידע אמיתי (בבחינת ידע זה כוח) אבל גם מתייחס בצורה ריאליסטית לכך שגם ידע לא תמיד יוכל להחליף אמונות תפלות, שזה חלק נוסף שהצלחתי להתחבר אליו מאד.
היה בו משהו קצת כמו נשים קטנות פוגש את מולאן, במיוחד בשלב שבו במסגרת הפסטיבל נשים התחפשו לגברים, גברים התחפשו לנשים, ואז שתי נשים התחפשו לשני גברים שמתחפשים לשתי נשים. היה משעשע במיוחד.
הסיפור מתרחש בשנת 1894, אבל משום מה הוא מוגדר כרומן היסטורי אלטרנטיבי וגם נכנס למועמדים של פרס גפן למרות שהוא לא פנטזיה. יש לי ידע כללי די רחב אבל לצערי הוא לא כולל את תחום ההיסטוריה ששם אני בורה לחלוטין, ואני לא באמת יודעת מה אלטרנטיבי בתקופה המתוארת בספר. מה שעולה לי לראש זה שנדמה לי שבשנה הזאת כבר לא היה באמת מקרים של תליית מכשפות, מה שכן מתרחש בספר. בנוסף יש גם תיאורים של עיירות שבהן יש נישואים מעורבים של לבנים ושחורים ואני לא בטוחה שזה באמת היה נפוץ בתקופה ההיא. אבל שוב, אני בורה לגמרי בתחום ואני לא יודעת. זה לא היה לי קריטי בשום צורה לעלילה.
אני לא אפרט פה את כל התכנים והטריגרים כי ספוילרים, אבל יש לא מעט – עקרות, הפלה, תקיפה מינית במשפחה, תליית נשים בעוון כישוף ועוד.
ממליצה מאד לקרוא בסוף הספר את הערת המתרגמת לגבי שימוש בכינויי זכר ונקבה בספר ואילוצי השפה העברית. כן הייתי שמחה אם היה פירוט נוסף מעבר לאמירות הכלליות שם כי במהלך הקריאה ממש תהיתי על חלק מהמשפטים איך הם היו מנוסחים במקור.
ידיעות ספרים שאוהבים | ינואר 2022 | תרגום: דנה טל | 288 עמ’

כתיבת תגובה