אמארי ואחוות הלילה (1) / ב”ב אלסטון

על מה הספר?

אמארי בת ה12 חיה חיים לא פשוטים: אביה עזב את אמה כשהיתה קטנה, אחיה הגדול והמצליח נעלם לפני חצי שנה, והיא סובלת בבית הספר מהצקות רבות ובריונות בגלל שהיא חיה בשכונת עוני והתקבלה לבית הספר עם מלגה למעוטי יכולת. אמארי מאמינה שאחיה הגדול עדיין חי, ומשקיעה את הזמן הפנוי שלה בחיפוש כל שביב מידע אפשרי באינטרנט, אך לשווא. ביום האחרון של הלימודים מגיעה אליה חבילה מסתורית עם הוראות מאחיה, ואמארי נחשפת לעולם חדש של קסם ועל טבעי.

אמארי מצטרפת למחנה הקיץ להכשרת בעלי היכולות המיוחדות (אמא שלה חושבת שזו תוכנית למנהיגות והצטיינות) במטרה לנסות להבין מה קרה לאחיה, שהתברר שהשתתף באותה תוכנית בדיוק והיה גם הוא בעל יכולות מיוחדות.

מה חשבתי עליו?

אמארי ואחוות הלילה הוא הספר הראשון בסדרה חדשה לנוער צעיר, והוא פשוט נהדר. באופן כללי יש תבנית די סטנדרטית לספרים בסגנון הזה: נער/ה בתחילת גיל העשרה מגלים שהם (קוסמים, חצאי אלים, אלפים…), הם מצטרפים לעולם חדש ובדרך כלל גם למסגרת חדשה (הוגוורטס, מחנה החצויים וכו’), מתחברים לחברים חדשים (הרבה פעמים בן ובת אבל יש יוצאי דופן), חווים חוויות של הסתגלות והתבגרות (כמו בריונות או מורה מרושע), מבחנים (אמיתיים או מטאפוריים), כמעט תמיד יש איזשהו נבל ראשי, וכמעט תמיד יש דמות טובה שמתבררת כרעה או להפך (או גם וגם).

למרות התבנית הקבועה, בתוך הז’אנר אפשר למצוא ספרים יותר טובים ופחות טובים – כי ההבדל בסופו של דבר הוא בכתיבה, העולם, הדמויות, המקוריות ועוד. אמארי הצליח בעיני לעמוד בכבוד בפרמטרים האלו, ולמרות שהוא ספר פנטזיה – הוא גם ספר נוער שכל ילד יוכל להזדהות איתו:

“תקשיבי, אני מבין,” הוא אומר. “בטח לא קל להיות האחות של קווינטון פיטרס. זה כמו להיות שחקן הכדורסל מספר שתיים בכל העולם, אבל כשאחיך הוא מספר אחת – את תמיד מפסידה לו וחושבת שאת גרועה. אבל כל האחרים, האנשים שמסתכלים, אנחנו רואים אותך עושה דברים שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם. אנחנו רואים כמה את אדירה.”

הכתיבה של הספר היתה מצויינת. כבר בפרק הראשון קלטנו את הדמות של אמארי בצורה טובה, והתחיל המתח והאקשן. מצד שני, הקורא לא קורס תחת ערימת מידע לא פרופורציונלית, אלא הסופר הצליח להביא בכל פעם מידע רלוונטי ולהשאיר בצד חלקים פחות חשובים שיוסברו בהמשך, בלי שזה יציק לקורא.

העולם משלב בין קסם ועל טבעי לטכנולוגיה בצורה טובה ומעניינת ומצליח למצוא את הנקודות המקוריות בין הדברים הקבועים בתבנית, כמו למשל הרעיון של המעליות עם הבינה המלאכותית שהיו ממש משעשעות והוסיפו המון לספר.

רוב הדמויות מעולות – גם בקרב התלמידים וגם בקרב המורים, ואני ממש מקווה שבספרים הבאים נכיר אותם יותר לעומק. לאורך הספר תהיתי מי תהיה הדמות שתתגלה כטובה במקום רעה או להפך – ובאמת לא התאכזבתי כשהגיע הטוויסט (הכפול!), כי אמנם בהתחלה צפיתי אותו אבל אז הספר הצליח לבלבל ולהטעות בצורה מצויינת כך שגם אני הופתעתי.

בספר יש קצת רפרנסים לקלאסיקות כמו דרקולה (אברהם ואן הלסינג, או ולדימיר שכנראה מבוסס על ולאד צפש) וד”ר מורו (שבספר המקורי יצר חיות כלאיים), אני מניחה שרוב הילדים בגיל הזה לא יכירו ולא יזהו אז יהיה נחמד להשלים להם את הידע. אבל זה לא מפריע להבנת הספר.

לאורך הספר אמארי צריכה להתמודד שוב ושוב עם הרצון להוכיח לכולם שלמרות הסטיגמות השונות שיש עליה – דיעות קדומות הן דבר שלילי, ואנשים יכולים להיות שונים ממה שחושבים עליהם. ובעיני מדובר במסר מאד יפה. בכלל, אמארי היא נערה שחורה עם אפרו – והיה נחמד לגוון עם דמות ראשית שהיא שונה ממה שאנחנו רגילים, ובאופן כללי הספר מאד שוויוני:

איש צל? אני רוכנת קדימה בזמן שדמות צללים של אישה מגיחה מהשלולית, והעיניים הלבנות הזוהרות שלה סורקות את החדר.
“אשת צל,” היא אומרת. “נו באמת, זאת המאה העשרים ואחת, אי אפשר להניח אוטומטית שכולנו גברים.”

הספר משולב בהומור קליל וכיפי לקריאה, למשל –

בזמן שאני מחכה שמאמא תתקשר, אני עוברת על שאר הדברים בערכה למתחילים. יש בתוכה עותק אישי משלי של ‘אלף ואחת קריירות, מהדורה מוגנת’. היא כל כך מוגנת שאני אפילו לא יכולה לקרוא אותה. כל הדפים ריקים.

הספר לא היה מושלם לחלוטין, היו כמה נקודות קטנות מאד שהציקו לי, למשל אמא של אמארי קונה לה פלאפון כדי שתוכל לשמור איתה על קשר מרחוק (ויש ממש סצנה על זה שאין להם כסף ובכל זאת היא קנתה לה כי זה חשוב לה) אבל בכל הספר אין אפילו פעם אחת שהן מדברות ומתעדכנות. במקום היחיד שבו אמא של אמארי מתקשרת אליה, אמארי לא עונה כי היא באמצע משהו. אבל זה באמת היו נקודות קטנות ומינוריות מאד, וזה כנראה הציק לי יותר כאמא שהיתה כועסת מאד אם הילד לא היה שומר על קשר – ולנוער לא יפריע בכלל….

כשסיימתי את הספר, המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היא “עכשיו צריך לחכות שנה שלמה לספר הבא???”. למזלי הרב, כתר ספרים מתכננים להוציא את הספר השני כבר באמצע 2023! הספר השלישי עדיין לא יצא בחו”ל אז כנראה שנצטרך לחכות לו יותר.

הספר מתאים פלוס מינוס מגיל 10 ומעלה.

טריגרים ותכנים רגישים

יש כמה חלקים מפחידים, אבל תואמי גיל. יש טוויסט של בגידה של אחת הדמויות (כמו כמעט בכל ספר בז’אנר).

באחד הקטעים אמארי נזכרת שאבא שלה אמר עליה “היא בטח לא הילדה שלי” (אני מהמרת שזה רמז מטרים ואולי זה מסביר מאיפה יש לה כוחות קסם, נראה בהמשך אם צדקתי).

---

כתר ספרים | נובמבר 2022 | תרגום: יעל אכמון | 335 עמ’ 

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.