סתם עוד נעדרת / ג’יליאן מקאליסטר

על מה הספר?

ג’וליה, בלשית במשטרה, מקבלת תיק דחוף של בחורה נעדרת. אך כשהיא מתחילה לחקור, היא מקבלת איום: היא צריכה להפליל אדם מסויים ברצח הבחור. אם לא – הסוד של ג’וליה יתגלה ויפגע מאד בה ובמשפחתה. ג’וליה, שתמיד הרגישה גאווה על כך שהיא בלשית ישרה מאד – צריכה לבחור בינה ומשפחתה, מול נערה נעדרת ואדם שאולי הוא חף מפשע.

מה חשבתי עליו?

אחרי שקראתי ואהבתי מאד את לא המקום ולא הזמן, הספר הקודם של הסופרת, הגעתי עם ציפיות גבוהות. אולי בגלל זה היה לי קצת קשה שההתחלה של הספר היתה איטית. היו הרבה מאד תיאורי מחשבות של ג’וליה ושל נקודות מבט נוספות, לפעמים על חשבון התקדמות עלילתית בחקירה. אבל ככל שהספר התקדם – ובמיוחד סביב הטוויסטים הגדולים – הבנתי למה הפרקים הראשונים היו חשובים. זה אפילו גרם לי לקצות לקרוא אותם שוב כדי לראות את הדברים שפספסתי.

הספר בעצם נע בין שתי חקירות – הראשונה, למצוא את הנערה הנעדרת, והשניה – מי מאיים על ג’וליה ואיך היא תיחלץ מהמצב, בלי שהקולגות יגלו.

הטוויסטים שבספר מגניבים לגמרי. היו כמה דברים קטנים שניחשתי או חשדתי, אבל את הדברים הגדולים באמת – ממש לא.

נקודות המבט בספר הן כולם של הורים: אם למתבגרת, אב לנערה נעדרת, ואם לחשוד בפשע. ובאמת אחת התמות של הספר – כמו בספר הקודם – הוא אהבת ההורים לילדיהם, וכמה רחוק הם יהיו מוכנים ללכת בשבילם. ובכלל, מה הדבר הנכון עבורם? בניגוד לספרים אחרים שבהם הרגשתי חוסר אמינות כשהסופר/ת דיברו על קשר הורים-ילדים כשלהם עצמם אין ילדים, דווקא אצל ג’יליאן מקאליסטר זה לא הורגש כלל. גם פה וגם בספר הקודם, התיאורים הרגישו כל כך אותנטיים ועוצמתיים, שאם לא התודות לא הייתי מנחשת לעולם שעדיין אין לה ילדים משל עצמה.

למי מתאים?

אנשים שאוהבים ספרי מתח/בלשות, ובמיוחד לכאלו שאוהבים ספרים עם גיבורים אפורים מוסרית או עלילה עם מורכבות מוסרית (מה קורה כשצריך לעשות את הדבר הלא נכון בשביל שיקרה הדבר הנכון? האם אדם הוא טוב, אם הוא עושה משהו רע בשביל מטרה טובה?).

טריגרים ותכנים רגישים

חטיפה, תקיפה פיזית. אין תיאורים גרפיים.

הוצאת אריה ניר | תרגום: שי סנדיק | 375 עמ’ | אפריל 2025

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה