סקאנדר 2 – ורוכב הרפאים / א”פ סטידמן
זהו הספר השני בסדרת סקאנדר והסקירה תכיל ספוילרים לספר הראשון בסדרה. אם עוד לא קראתם אותו – מומלץ להתחיל מהסקירה על הספר הראשון.
על מה הספר?
אחרי שסודו של סקאנדר התגלה וכולם יודעים שהוא רוכב רוח (אם כי רק מעט יודעים שהוא הבן של הטווה), הוא צריך להתמודד עם חרם, בריונות ובאופן כללי הרבה מאד שנאה כלפיו. ואם זה לא מספיק – חדי קרן פראיים נרצחים למרות שהם בני אלמוות, ושיר נבואי חדש מנבא אסון לאי עם רמז ל”ידיד הרוח האפל”, שכמובן גורם לכולם לחשוד בסקאנדר. ואם זה לא מספיק – גם קנה, אחותו של סקאנדר, מתחילה לנתק איתו קשרים, וסקאנדר מוצא את עצמו לאט לאט כמעט לגמרי לבד.
מה חשבתי עליו?
ספר שני בסדרה הוא תמיד אתגר. אבל א”פ סטידמן עשתה זאת היטב!
קודם כל – בספרי המשך אני תמיד חוששת שאאלץ לבזבז זמן על קריאה מחדש של הספרים הקודמים. למזלי הסופרת הכניסה מספיק פרטים כדי להזכיר את הדברים החשובים. לא תמיד זה היה מיד, היו חלקים שקצת התלבטתי אם אני צריכה תזכורת נוספת, אבל בהדרגה הרגשתי שקיבלתי את כל המידע שהייתי צריכה. אז כבר מדובר בספר שצלח את המהמורה הראשונה באופן מעולה.
בנוסף, סטידמן מרחיבה את העולם שיצרה בספר הקודם ומוסיפה לו רבדים נוספים. בתוך העולם הזה היא יוצרת עלילה מורכבת שיש בה אקשן ומתח, פוליטיקות ותככים, ואפילו יותר מנבל אחד. הקצב של הספר נהדר והוא מרתק.
לצד האקשן יש גם מקום להתמודדות הנפשית של סקאנדר עם כל מה שעובר עליו כרוכב רוח מנודה, הגעגוע למשפחה שלו והדאגה לאחותו. גם דמויות המשנה מקבלות זמן מסך לא מועט והופכות לדמויות עגולות ונהדרות.
למרות שעדיין יש חורים בבניית העולם (כמו שפירטתי בסקירה הקודמת), הספר מספיק מוצלח, סוחף ומהנה בשביל שאני אחליט באופן מודע להעלים מהם עין, ולצפות מאד לספר הבא. בהתחלה חשבתי שזו טרילוגיה, אבל אז שמתי לב שכל ספר מסומן ביסוד אחר, וגם לפי גוגל הספר החמישי (וכנראה האחרון) אמור לצאת בחו”ל בקיץ הקרוב, אז בהחלט יש למה לצפות ואני מקווה מאד שהסדרה תצליח גם בישראל והיא תתורגם עד הסוף.
טריגרים ותכנים רגישים
יש כמה וכמה סצנות של סכנה וכמעט מוות, אבל למיטב זכרוני אין דברים גרפיים ממש מלבד חדי הקרן הפראיים שמתוארים עם ריקבון, עצמות חשופות, פצעים פתוחים וכדו’ (כמו בספר הראשון). מתאים פחות או יותר מגיל 10 ומעלה, כמו ספרים דומים אחרים בז’אנר.
כנרת זמורה דביר | מרץ 2025 | תרגום: מיה אשל | 384 עמ’