סודות בלב המדבר / חיים אקשטיין
על מה הספר?
גלעד, הדס וסיון הם שלושה אחים שמגלים שאבא שלהם עצוב בימים האחרונים כי הוא פוטר מהעבודה ומתקשה להתרגל למצב החדש. שלושת האחים יחד עם בן דודם נלי מחליטים לשמח אותו, וכחלק מ”מבצע השמחה” שלהם הם נוסעים לדרום לשבוע עבודה ביישוב קטן ומבודד. כשהם מגיעים לשם הם מגלים שזה לא בדיוק מה שהם דמיינו… במהלך השבוע הם צריכים להתמודד עם גנבים, אנשים מניפולטיבים וסכנות שונות – אבל גם לומדים על המתיישבים שהגיעו לארץ בזמן העליות והפריחו את השממה.
מה חשבתי עליו?
סודות בלב המדבר הוא הספר הרביעי בסדרת הגיבורים – סדרה לבני נוער סביב גיל 10-15. לא קראתי את הספרים הקודמים אבל לא הרגשתי שזה מפריע לי להבין את הספר – מאד מהר מובן מי זה מי ומה הקשרים המשפחתיים ביניהם, והעלילה לא תלויה בשאר הסדרה.
הספר מותח ומקורי והעלילה מתקדמת לפסים לא צפויים – אם כי אני אציין שחלק מהקטעים עלולים להיות קצת מפחידים עבור ילדים מסויימים. לדמויות יש אופי שונה – כך למשל כשהגיבורים מנסים לחפש באינטרנט מידע על צימר, גלעד מתפעל מאחד האתרים בעוד הדס מנסה לזהות אם מדובר בפוטושופ ותרמית. נהניתי גם מכך שהחבורה מורכבת משני בנים ושתי בנות ויש שוויון מגדרי.
במקביל לעלילת המתח עצמה, הקוראים גם מתוודעים לקשיים שהיו לחלוצים בארץ, איך הם חשבו שיגיעו לירושלים ומצאו את עצמם בדימונה ובנגב, במקומות לא מפותחים ולא מיושבים, שהם ממש לא רצו להגיע אליהם אבל לא היתה להם ברירה. הספר מביא קצת מהחוויות שלהם בארץ ואת קשיי הקליטה.
הגיבורים בספר הם דתיים אך לא מדובר בספר דתי – אין בו מסרים של חזרה בתשובה או לימוד תורה. מצד שני, כן מוזכרים בו מדי פעם מושגים דתיים כמו נטילת ידיים או סעודה שלישית, שיתכן והקורא החילוני הצעיר לא יכיר. הספר מתמקד יותר בציונות ואהבת הארץ, ולא בדת.
בסוף הספר יש קצת חידות על הספר עצמו כולל הפניות לעמוד הרלוונטי. זה ממש חמוד!
מה פחות אהבתי?
היו כמה נקודות שהרגשתי שלא טופלו עד הסוף – למשל ההתמודדות עם רותם המניפולטיבית שהרגשתי שסלחו לה מהר מדי, אבל זה ככה לפעמים בספרי נוער. יש חתירה לסוף טוב וכמה שפחות עימותים נגררים. היו גם כמה קטעים של חוסר אמינות בעיני, אבל זה קורה בהרבה ספרי נוער.
משהו נוסף שקצת הפריע לי – במהלך הספר הייתי בטוחה שמדובר בנוער בוגר, בתיכון. הם מאד עצמאיים – נוסעים לבד בתחבורה ציבורית וטרמפים מהמרכז לדרום ליישוב לא ידוע, בשביל עבודה/התנדבות. ההורים שלהם מאד מנותקים ובקושי בקשר איתם במהלך הזמן הזה, האמא כמעט לא מתעניינת מה קורה, ממש מעט. אחרי שסיימתי את הספר גיליתי שבספר הראשון מצויין גיל הנערים והם בכיתות ז עד י (כל אחד בכיתה אחרת) – הרבה יותר צעירים ממה שחשבתי. אין סיכוי שאני כאמא הייתי נותנת לילדים שלי לנסוע לשבוע ככה ולא הייתי צמודה לטלפון לראות שהם בסדר. מצד שני יש גם הורים הרבה יותר משחררים ממני אז אולי אני לא מייצגת….
דברי שיר | 252 עמ’ | עריכת לשון: אפרת אקשטיין