מילי פלר מצילה את הלילה / כריסטי מנדין
על מה הספר?
אחרי שהכרנו את מילי פלר בספר הקודם, ואיך היא הקימה את הגינה שלה, מילי צריכה להתמודד עם גינת הירח שלה: גינה שאמורה לפרוח ולהתעורר לחיים בלילה. הבעיה היא שתושבי העיירה פוחדים מאד מהלילה ובעיקר מהחושך. הם משאירים את כל האורות דלוקים כדי להבריח את החשכה, אבל מילי צריכה את החשכה בשביל הגינה המופלאה שלה! הפעם מילי מלמדת את אנשי העיירה להפסיק לפחד מהחושך, ולגלות את הדברים הנפלאים שמגיעים רק בלילה.
מה חשבתי עליו?
בסקירה הקודמת כתבתי שאני לא כל כך אוהבת לכתוב סקירות על ספרי ילדים (לגיל הגן), והיתה לי מחשבה טבעית לכתוב סקירה אחת שמספרת על שני הספרים של מילי פלר ביחד. אבל… הבנתי שזה לא הוגן. הספרים האלו מעולים ובאמת מגיע לכל אחד מהם סקירה נפרדת משלו.
בספר הנוכחי, החשכה מואנשת ומקבלת צורה של מפלצת שחורה דמויית גרוק. אבל היא לא מפחידה, במיוחד לא את מילי. להפך. היא נראית כמו חיה עצובה ובודדה שמתחשק בעיקר לחבק.
המחברת כותבת בסוף הספר על איך היא למדה להפסיק לפחד מהחושך, וזה בדיוק מה שקורה בספר הזה. הספר עוזר לקוראים לגלות את הדברים הנפלאים שקורים בלילה: חיות הלילה שמתעוררות, הצרצרים שמנגנים, פרחים שנפתחים ומפיצים ריח טוב, וגחליליות שמאירות בנצנוצים עליזים. ככל שילדי השכונה מכירים טוב יותר את החשכה, כך הם מפסיקים לפחד ממנה ולומדים גם להנות ממנה.
אם הילד שלכם פוחד מהחושך – הספר הזה בדיוק בשבילו. ואם הוא לא – הוא עדיין יוכל להנות מהספר והאווירה הקסומה שלו, במיוחד אם מקריאים לו לפני השינה.
כמו בספר הקודם – התרגום מעולה, העיבוד לעברית נהדר, והאיורים מופלאים ומשלימים את הטקסט בצורה מושלמת.
גם הספר הזה מגיל בונוס בסוף: הפעם יש הסבר על גחליליות ועל פטריה מיוחדת שנקראת אש השועל.
הוצאת ידיעות ספרים | 40 עמ׳ | תרגום מיכל בלום | ינואר 2026
