לכודים [אהבתי]

לכודים / ס. ל. גריי
חמש משפחות, רובן עשירות, ודי פרנואידיות, רוכשות דירה במתקן בתהליך בניה שנקרא “המשכן” – בונקר תת קרקעי המיועד למצבי קטסטרופה. המשכן אמור להיות מוכן לכל מצב – מרעידת אדמה ועד צונאמי – וכמובן מצוייד בהכל: אינטרנט, חשמל, גינה הידרופונית, מים ומזון לשנה כולל מאגרי חירום, מרפאה ורופא צמוד.
כשוירוס מסתורי מתחיל להתפשט מאסיה לכיוון אמריקה ולהפיל חללים רבים, המשפחות ממהרות להגיע למשכן עד יעבור זעם. אבל מתברר שהאסון הגיע מוקדם מדי ממה שמתכנני המשכן ציפו, והמקום עדיין לא לגמרי מוכן להכל. ולא רק זה, אלא שמהר מאד הדברים מתחילים להידרדר באופן לא צפוי, והריאליטי “הישרדות” הופך לאמיתי מאד…הספר היה לי מאד מאד מותח. הגעתי לאמצע הספר בלי להרגיש בכלל כי הדפים זרמו מהר. ההתחלה היתה קצת קשה כי יש המון דמויות שצריך לזכור, אבל בתחילת הספר יש תרשים של המשכן עם פירוט האנשים שיש בכל דירה וזה עזר מאד, כל פעם שלא הייתי בטוחה חזרתי לתרשים. הסיפור עובר בין נקודות מבט של כמה דמויות עיקריות, לפעמים בגוף ראשון ולפעמים בגוף שלישי. הדמויות היו מאד מגוונות וכל אחת “שרוטה” בצורה אחרת.

בהרבה מקומות בספר, בעיקר בהתחלה, יש כוכביות עם הסברים על מושגים שונים – למשל מושגים מתחום הגיימינג שאחת הדמויות הצעירות מדברת עליהן.

מה שהיה קצת לא אמין זה מהירות ההתמודדות עם הוירוס מחוץ לבונקר, למשל – ביום שהגיעו לבונקר כבר דיברו על המת הראשון בחוף המזרחי, וכמה ימים אחרי זה כבר דיברו על זה שמצאו חיסון מותאם שכנראה עוזר.

טיפה התאכזבתי ממשהו מסויים בסוף (לא אספיילר), וגם היו כמה דברים שנשארו קצת פתוחים לדעתי, אבל לרוב הדברים יש תשובות.

היה מעניין במיוחד לקרוא את הספר בתקופה הזו של הקורונה. גם בספר הזה הוירוס מתחיל מאסיה – מהארצות של “המלוכסנים”, וגם פה יש מישהו שבטוח שמדובר בוירוס מהונדס ש”המלוכסנים” הינדסו כנשק ביולוגי, וזה הרג גם אותם כנראה בגלל טעות – “בטח מישהו הפיל מבחנה”. בדיוק אותן תיאוריות קונספירציה כמו שיש היום עם הקורונה.

אני מאד נהניתי מהספר, והוא מתאים במיוחד למצב העכשווי