לבד על מאדים (The Martian) / אנדי וייר
מארק וואטני הוא אחד מתוך שישה אסטרונאוטים שמגיעים למאדים, אבל ביום השישי למשימה הם נאלצים לנטוש ולחזור לכדור הארץ. במהלך הנטישה, מארק וואטני נפגע והצוות בטוח שהוא מת. אבל מארק מגלה שהוא חי, ונשאר לו לשרוד 4 שנים במגורי הצוות הנטושים במאדים עד שהחללית הבאה תגיע. הוא מנהל יומן שמתעד את תהליך ניסיון ההישרדות שלו – ממיחזור מים ועד גידול חווה אורגנית, ובמקביל אנחנו מלווים גם את אנשי נאס”א בכדור הארץ, שמגלים להפתעתם שמארק עדיין חי ומנסים לתכנן איך להציל אותו לפני שיעברו 4 שנים.
את “לבד על מאדים” רציתי לקרוא כבר המון זמן, אבל איכשהו כל פעם לא יצא לי. לכבוד צאתו של ספר נוסף של הסופר בנובמבר הקרוב (פרוייקט הייל מרי, גם הוא ב הכורסא הוצאה לאור) החלטתי להפסיק לדחות את העניין ולקרוא אותו סופסוף.
את העלילה ואת הסוף כבר ידעתי מראש, כי צפיתי בסרט (הנהדר, בעיני) כבר לפני כמה שנים (חפשו – “להציל את מארק וואטני” / “The Martian” עם מאט דיימון), אבל בכל זאת זה לא הרס לי את הספר ועדיין הצלחתי להנות, להיות במתח ולהתרגש יחד עם מארק וכל האנשים בכדור הארץ שהתגייסו בשבילו.
הספר כתוב נהדר, עם הרבה ציניות והומור שחור שמקלילים קצת את העובדה שבכל שלב כמעט בספר מארק עלול למות. לפעמים הספר גולש לעודף-תיאורים על פרטים טכניים או מדעיים, אבל זה החסרון היחיד של הספר.
הספר מתרחש בחלל ויש בו כמה אלמנטים מדעיים שעדיין לא קיימים בימינו (משימה מאויישת למאדים, המחמצן ועוד כמה דברים) אבל רוב המדע שמתואר בספר הוא מדע אמיתי לחלוטין של כימיה, בוטניקה, פיזיקה, אלקטרוניקה ועוד. ויקיפדיה טוענת שהסופר עשה תחקיר מקיף ורוב הדברים בספר נצמדים למדע, עם כמה שינויים קלים לטובת העלילה. אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מדע בדיוני, אבל בתכלס רובו פרוזה-מתח עם רקע של חלל.
בתכנון לקרוא בקרוב את “ארטמיס” של אותו סופר, שהבנתי שהוא פחות מוצלח אבל לפחות אני מגיעה עם ציפיות בהתאם
הכורסא הוצאה לאור | תרגום: דידי חנוך | אוקטובר 2014 | 432 עמ’
נ.ב. מבחינת תכנים – יש בו קצת מילים גסות ובדיחות גסות, אבל די מעט. בכל מקרה לא מתאים לגיל צעיר מדי כי הוא עמוס בפירוט טכני ומדעי שיקשה עליהם. בגדול הספר מיועד למבוגרים, מניחה שאפשר לקרוא גם מתיכון ומעלה, ואפילו לפני זה אם הילד בשל להמון מושגים מדעיים ואם לא מפריעות הבדיחות הגסות והקללות.