לאפות כמו קונדיטור / פאלין קוך
כשהילדים שלי רוצים “לעזור” לי לאפות עוגה, הם מסתפקים בדרך כלל בדברים הטכנים כמו מדידת כוס קמח או לשפוך את הסוכר לקערה. אני מנסה לעבור איתם על המתכון לפני ההכנה, אבל ברור לי שרוב תשומת הלב שלהם מרוכזת יותר בעשיה ופחות בלימוד.
הספר “כמו מקצוענים – לאפות כמו קונדיטור” פונה לילדים, ומנסה לגשר בדיוק על הפער הזה. לא מספיק רק ספרי בישול לילדים שאומרים לילד מה לעשות, אלא חשוב גם להבין את ההיגיון שמאחורי המתכון, גם כדי להבין למה לא לדלג על שלבים, וגם כדי לדעת איך לשנות את המתכון בשעת הצורך.
הספר “כמו מקצוענים – לאפות כמו קונדיטור” פונה לילדים, ומנסה לגשר בדיוק על הפער הזה. לא מספיק רק ספרי בישול לילדים שאומרים לילד מה לעשות, אלא חשוב גם להבין את ההיגיון שמאחורי המתכון, גם כדי להבין למה לא לדלג על שלבים, וגם כדי לדעת איך לשנות את המתכון בשעת הצורך.
ילדים לא אוהבים בדרך כלל ספרי עיון, ולכן פאלין קוך מתמודדת עם המצב בשיטה מקורית: היא המציאה ספר חצי-עלילתי, ובצורת קומיקס, שמנגיש את כל המידע בצורה כיפית ומהנה. הספר מספר על מרווה – שוליית קוסם שמשובצת כשולייה אצל מוסקטה – אלכימאית ואשפית-אפייה. מרווה מאוכזבת מאד כי מבחינתה אפיה זה לא באמת קסם, כי עוגה הרי אפשר לקסום בעזרת כישוף “עוגה ברגע”. אחרי נסיון מר וכושל היא מבינה שיש לה עוד הרבה ללמוד, ובחווייה כיפית וטעימה – מוסקטה מלמדת אותה סוגי מתכונים שונים ואת ההיגיון שמאחוריהם, וגם בכלליות את צורת העבודה במטבח – איך מודדים כוס קמח לעומת מדידת כוס סוכר חום, איך מפרידים ביצים ואיך יודעים שהקצף מוכן.
בספר עשו עבודת תרגום מצויינת ולא תמיד קלה, כמו משחק המילים על “רוויון” שמרווה חשבה שהוא אמור להרוות אותה וגילתה שהוא חמוץ. בחירת המתכונים מעט מוזרה בעיני (ביסקיטים צ’דר ופטרוזיליה? כמה ילדים אוכלים את זה?) אבל אולי זה פשוט הבדלי מנטליות ותרבות שונים. בכל מקרה, בעיני המתכונים שבספר הם שוליים יחסית, כי החלק החשוב בו באמת זה להבין את העקרונות ושיטות העבודה, ואיתם – אפשר לרוץ על כל מתכון בספר מתכונים אחר. אבל אם אתם רוצים בכל זאת להכין את המתכונים בספר – בסוף הספר יש את כל המתכונים בצורה נוחה ומרוכזת.בשורה התחתונה אם יש לכם ילד חובב אפיה או שאתם רוצים שהוא יהיה חובב אפיה – אני ממליצה מאד.