ילד יחיד [אהבתי]

ילד יחיד [אהבתי]

תגיות:
ילד יחיד / ריאנון נאווין
נער חמוש נכנס לבית ספר יסודי ופותח באירוע ירי. זאק בן ה6 ניצל כשהתחבא עם בני כיתתו והמורה בארון המעילים, אך אחיו הגדול אנדי בן ה10 היה בין 19 הנרצחים. כל אחד מבני המשפחה מנסה להתמודד עם הטראומה והקושי בדרך שונה, כאשר לקושי מתווספת גם העובדה שעוד לפני אירוע הירי לא הכל היה מושלם במשפחה.
הספר כתוב מנקודת המבט של זאק, ובכך מזכיר מעט את הספר “חדר” (גם הוא בהוצאת ידיעות) – תיאור של חווייה טראומטית וקשה מנקודת מבטו של ילד קטן שלפעמים מפרש את המציאות אחרת ממה שאנחנו רגילים. אבל בזה די נגמר הדמיון. בעוד “חדר” מביא אותנו לנקודת שיא באמצע הספר (הבריחה) ולאחריה ההתמודדות, הספר “ילד יחיד” פותח באירוע הירי ומשם אנחנו עוקבים אחרי ההתמודדות של המשפחה: האבא שבוחר בבחירה והדחקה, האמא שבהתחלה בהלם ואחר כך נלחמת נגד משפחת הרוצח, וזאק – שבין כל הבלאגן מוצא את עצמו נשכח ובודד.
לכתוב ספר למבוגרים מנקודת מבט של ילד זה לא קל. זה צריך להיות אמין מצד אחד, אבל לא ילדותי מצד שני. והסופרת כאן הצליחה לעשות עבודה טובה. המציאות דרך העיניים של זאק הרגישה לי לפעמים כמו אגרוף בלב. הייתי צריכה לעשות הרבה הפסקות במהלך הקריאה כדי לא לתת לעצמי לשקוע יותר מדי בכאב שבספר.
בהתחלה היה ברור לי ששם הספר “ילד יחיד” מתייחס לזאק, שנשאר לא רק בן יחיד במשפחה אלא גם בודד מאד כשכל המשפחה עסוקה בכאב והתמודדות. אבל בהמשך חשבתי שאולי ילד יחיד מתייחס לא פחות גם לאנדי, שהופך בחלק מהזמן לילד היחיד בעיני אמו – שמקדישה את כולה להילחם נגד הוריו של הרוצח, עד שלא נשארים לה כוחות להשקיע בזאק, שמתמודד בעצמו עם פוסט טראומה.
הספר לא חוסך גם ביקורת סמויה מהשיפוטיות והביקורת שלנו כחברה. מאד קל לנו להאשים את ההורים של הרוצח, לטעון ש”תמיד היו לו בעיות והן לא טופלו וזה אשמתם”, בעוד הורים רבים – כולל הוריו של אנדי – מתמודדים בעצמם עם ילד עם בעיות ולא תמיד יודעים מה הדרך הנכונה והטובה ביותר להתמודד איתן.

דבר אחד שקצת פחות אהבתי – הספר מסתיים בצורה אופטימית ובעיני מהירה מדי, אולי לא מספיק אותנטית (בניגוד לשאר הספר), אבל מספקת למי שאוהב סופים יפים ולא דכאוניים. מצד שני אני מניחה שאם היה סוף דכאוני ואותנטי מדי גם לא הייתי אוהבת אותו כי אני מעדיפה סופים שמחים, אז כנראה שעדיף ככה.

תרגום: יעל ענבר | 336 עמ’ | דצמבר 2020 | ידיעות ספרים שאוהבים

כתיבת תגובה