הקרוסלה של מיכל / יעל שוב
אמא של מיכל נפטרה, ומיכל עוברת לגור עם האבא הביולוגי שלה בארה”ב – “דוד ג’ו”. ג’ו עובד בקרוסלה בסנטרל פארק ומיכל עוזרת לו בחופש הגדול ואז מגלה שאחד הסוסים בקרוסלה הוא מכושף. במקביל אנחנו מלווים את מיכל עם ההתמודדות (בערך) עם חיי החברה שלה בארה”ב.
הספר מאד קצר ולכן בקושי מספיק לקרות בו משהו. הכל קורה נורא מהר, אין שום דבר שבאמת מתפתח לעומק. מכירים את זה שלוקחים ספר ומעבדים אותו לסרט ומשמיטים 70% מהדברים כדי להתאים אותו למדיה הקולנועית ולזמן של 90 דקות? זו בדיוק היתה ההרגשה שלי בספר הזה, כאילו לקחו סרט שלם וארוך וניסו לדחוס אותו לתוך ספר קצר ובדרך הורידו 70% מהדברים.
בתחילת הספר יש קרדיטים לעריכה לשונית, עימוד וכדו’ אבל לא מוזכרת עריכה ספרותית וזה מאד ניכר בספר. הספר מיועד לגיל 9-13, והוא שילוב מוזר של עלילה ילדותית ופשטנית עם חיי חברה של בת מתבגרת בת 13. הכתיבה לא זורמת ומעייפת. בעלילה ובדמויות אין העמקה בשום דבר. אפילו לא איך אמא של מיכל טבעה, זו פשוט עובדה נתונה למרות שזה לא בדיוק מוות נפוץ. העלילה כל פעם עוצרת בשביל פלשבקים כדי שנבין את הרקע של מיכל כדי שיהיה אפשר לחבר את הכל בסוף, ולפעמים מתעכבת על פרטים מאד שוליים ולא מוצדקים כמו פרטי ארוחת הבוקר. גם הקטע בו מספרים על איך מיכל הגיעה לעולם מסופר פעמיים וזה מיותר ממש. המסתורין לא מספיק מושך והרבה ממנו בכלל לא מוסבר (למשל למה פיטר יכל לדבר רק אחרי כמה ימים?). חלק מהדברים שקורים ממש “הוליוודים” ומרגישים לא אותנטיים בכלל. הסוף של הספר חמוד מדי ומאד ילדותי, והוא מתאים אולי לספרים של נוער צעיר וראשית קריאה, לא לגיל 13.
בשורה התחתונה מדובר עם ספר עם פוטנציאל להיות ספר חמוד ומרגש שמשלב חוויות גיל ההתבגרות עם פנטזיה קסומה, אבל הביצוע לא מקבל ציון עובר.
לדתיים/שמרנים:
- יש קצת נשיקות וקצת בנים-בנות (מעט)
- אבא של מיכל (ג’ו) הוא הומו. הוא הכיר את אמא של מיכל בישראל בדיוק אחרי שנפרד מהחבר שלו, ואמא של מיכל באותו זמן רצתה ילדה אבל לא רצתה להתחתן, אז ג’ו “הציע לה את הגנים שלו” וכך מיכל נולדה – לאם חד הורית ו”תורם זרע” שחי בחו”ל ועד גיל 10 היא כינתה אותו “דוד ג’ו” עד שגילו לה שהוא בעצם אבא שלה.