הצלילים שהשארת מאחור / ליה לואיס

על מה הספר?

לפני שנתיים וחצי, כשנטלי היתה בת שלושים בערך, היא התאלמנה באופן מפתיע. ככל שעובר הזמן, כולם סביבה מצפים ממנה לחזור לשגרה, לצאת לדייטים ולחזור להלחין שירים – אבל לנטלי עדיין קשה להמשיך הלאה. היא מסגלת לעצמה הרגל להגיע פעמיים בשבוע לבית הקפה בתחנת הרכבת, ובדרך עוצרת לנגן בפסנתר הציבורי – מזכרת קטנה מהחיים הקודמים שלה. יום אחד היא מגלה שמישהו משאיר תווים על הפסנתר, שלפי בחירת השירים נראה שהם הושארו במיוחד עבורה. התעלומה מתחילה לעורר אצל נטלי הכבויה ניצוצות של התרגשות, שמצליחים בהדרגה לפתוח את הדרך שלה להחלמה…

מה חשבתי עליו?

האמת שבהתחלה ממש התלבטתי אם לקרוא את הספר הזה. מצד אחד היה נראה שיש סיכוי שאתחבר אליו – קומדיה רומנטית שהיא לא רק קיטש אלא יש בה עומק מעבר לזה, אבל מצד שני היא נוגעת בנושא שהוא מאד טריגרי עבורי (אובדן של בן משפחה קרוב). בסוף החלטתי ללכת על זה, ואני ממש ממש שמחה.

הצלילים שהשארת מאחור הוא קומדיה רומנטית נהדרת שמצליחה להכנס לנישה קטנה של קומדיות רומנטיות שאני מצליחה לאהוב: קלילות ומצחיקות מצד אחד, אבל יש בהן עומק או עלילה מעבר לסתם סיפור רומנטי קלישאתי ודביק. ובנוסף, אני מעדיפה קומדיות רומנטיות שמתמקדות יותר בהתפתחות סיפור האהבה, ולא בסצנות מיטה – והספר עונה גם על זה. אני מודה שצפיתי את רוב ה”טוויסטים” בספר, אבל עדיין נהניתי ממש. כמו שקתרין סנטר כתבה באחרית דבר שלה בספר בליינד דייט – קומדיות רומנטיות הן צפויות, מלשון המילה ציפיה: אנחנו מצפים לסוף הטוב הזה, ואנחנו רוצים אותו.

הספר פשוט נהדר, הדמות של נטלי וכל קשת הרגשות שהיא עוברת – מוצגים בצורה כל כך יפה ואמינה. היא קרועה בין הידיעה שהיא אמורה להתקדם הלאה, כמו שהחברה מצפה ממנה, לבין האשמה והבושה על כל צעד שעלול להרחיק אותה מזכרו של בעלה המת. התהליך שנטלי עוברת בספר הוא פשוט מהמם. אין בו הטפה ונזיפה על מי שלוקח לו זמן להתאבל ולהתאושש, אלא יותר ביקורת על החברה שקשה לה להכיל את מי שלא עומד בציפיות (המופרכות, לפעמים) וחוסר הסובלנות שלה להתמודד עם מי שלא מחייך ושמח ומתנהג כרגיל.

אני רואה את עיניה מתבוננות בי. סוקרות אותי מכף רגל ועד ראש. מעניין מה היא חושבת. האם לדעתה השתניתי? הזדקנתי? הזנחתי את עצמי מאז המוות של ראס, מאז הפסקנו לדבר. האם היא תסמס ללוסי אחר כך, “תקשיבי, לוס, היא נראית זוועה. אני לא מאמינה מה קרה לה. מה האבל עשה לי. נורא נורא עצוב 🙁 .”

גם הדמויות שמקיפות את נטלי מעולות ומציגות טיפוסים שונים ומודלים שונים של משפחות. אהבתי במיוחד את המשפחה של ג’ודי שהציגה זוגיות ודינמיקה כל כך יפה ובריאה.

לצד העומק, יש בספר המון הומור וקלילות והדיאלוגים שבו פשוט נהדרים ומצחיקים. הספר מזכיר מאד את הסגנון של קתרין סנטר, מלבד אולי שיש בו קצת מילים גסות (כמו להזדיין או פאק). אם בא לכם להתרגש ולצחוק כמו סרטי הקומדיות הרומנטיות הכיפיים המתוקים של פעם – זה בדיוק הספר בשבילכם.

טריגרים ותכנים רגישים

התאלמנות, אובייסלי… בגידה זוגית. קצת מילים גסות (לפחות יחסית למה שאני רגילה).

---

הוצאת אריה ניר | תרגום: שי סנדיק | 335 עמ’ | ספטמבר 2024

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר סטימצקי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר סטימצקי.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.
לרכישה באתר אינדיבוק לחצו כאן. לקבלת 15% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר אינדיבוק.