הפינה השקטה [אהבתי]

הפינה השקטה / דין קונץ

ג’יין הוק היא אלמנה טריה, שבעלה – הקולונל הצעיר והמוכשר – התאבד בצורה מאד פתאומית, והשאיר מאחוריו מכתב התאבדות מוזר מאד. היא חושדת שמישהו או משהו גרמו לזה, ויוצאת למסע חקירה, עם כל הידע והניסיון שצברה כעובדת ב FBI, כדי לגלות את האמת.
קראתי בעבר שלושה ספרים של דין קונץ. הראשון הוא “לאור הירח” – ספר מתח משולב מד”ב, אולי אפילו קצת נוער, שאני זוכרת שממש נהניתי ממנו, וממש בא לי לקרוא אותו שוב. השני היה “הפנים” – ספר מתח מסתורין שזכור לי כנחמד אבל עם סוף מוזר. השלישי היה “מזוית עינו” שהיה אחד הספרים הגרועים שקראתי מימי, ואם נוסיף חטא על פשע – התקציר עושה ספוילר ל90% מהעלילה.
מאז לא לקחתי עוד שום ספר של דין קונץ מהספריה, אז הגעתי לספר הזה עם ציפיות מעורבות, אבל למזלי הספר בהחלט מותח. העלילה מתבהרת בהדרגה ונוספים עוד פרטים לסיפור, חלקם מצמררים במיוחד. הגיבורה מעניינת ושונה, הגיע הזמן שיהיו גם נשים חכמות, לוחמות ובעלות תושיה כגיבורות בספרי מתח-אקשן כאלה.
ואם כבר ספרי מתח: יש כמה סוגים של ספרי מתח. יש ספרי מתח-בלשות (שרלוק הולמס, אגתה כריסטי), ספרי ריגול (דניאל סילבה, דניאל שנער), ספרי אקשן/מכות/מרדפים (לי צ’ילד), ועוד. הספר הזה הוא קצת שילוב – יש בחלקו תעלומה, אבל בערך בחצי הספר כבר מבינים פחות או יותר מי/מה הנבלים, ובספרים של דין קונץ (לפחות מהניסיון שלי) אין כל כך קטע של טוויסט מטורף בפרקים האחרונים. רוב הספר הוא יותר מהסוג של ספרי מתח שבו אנחנו חוששים לחיי הגיבורה, יש יריות, יש מרדפים… בקיצור – חומר מצויין לסרטים.

הספר הזה הוא הראשון בסדרה, וטוב שכך – כי הסיום שלו קצת חלקי. ג’יין מצליחה להבין ולתפוס את מי שעומד מאחורי כל הבלאגן, אבל זה בהחלט לא הסוף. ג’יין הוק עוד לא סיימה להילחם את המלחמות שלה, עוד לא ברור מה יהיה העתיד שלה, וסוף הספר כבר מרמז לנו על התוכן של הספר הבא. עדיין בהחלט אפשר לקרוא אותו כספר בודד, כמובן, כי העלילה הפנימית שלו הסתיימה, אבל אני כבר מצפה מאד לספרים הבאים.

ידיעות ספרים שאוהבים | 408 עמ’ | אוגוסט 2021 | מאנגלית: אורה דנקנר

כתיבת תגובה