הלורד של סטאריאל / איי. ג׳יי. לנקסטר
על מה הספר?
הטה היא בחורה בשנות ה-20 לחייה, ויש לה כוחות קסם – היא מתמחה באשליות ואש. היא מגיעה ממשפחת אצולה שעבורם התעסקות בקסם, במיוחד באשליות, נחשב דבר לא מכובד – בטח לא לאישה צעירה ממעמד גבוה. לכן היא חיה רחוק ככל האפשר מהמשפחה השמרנית והחונקת שלה. אבל אז, אביה – הלורד סטאריאל – נפטר. היא צריכה לחזור להלוויה, וגם כדי להשתתף באופן מסורתי בטקס הבחירה של הלורד החדש, שאותו בוחרת נחלת סטאריאל עצמה. אבל כל המציאות שהיא הכירה הולכת וקורסת – אבנים מכושפות, בני פיות, היסטוריה עתיקה והרבה סודות שמתגלים.
מה חשבתי עליו?
לורד סטאריאל הוא הספר הראשון בסדרה (אם אני לא טועה יש בה 4 ספרים + ספין אוף) שמוגדרת כקוזי-פנטזי רומנטית. היא באמת כזו: היא נינוחה, לא אפית, לא אפלה. משהו שמשלב קצת פנטזיית Gaslamp עם חצרות פיות עם תעלומה.
הדמויות בספר נהדרות, וההרכב המשפחתי מצויין – אם זו דודה סיביל הפולניה הממורמרת, אלכסנדרה הצעירה וקלת הדעת, ג׳ק הרציני והשאפתן או הסבתא שתמיד מצליחה להפתיע. אני תמיד מאד מתחברת לספרים עם משפחות כאלה.
מה שכן, למרות שהספר באמת קוזי, כיפי ומותח ואפילו קצת משעשע לפעמים – ההרגשה היא שיש ממנו קצת מדי: יש קצת מדי מהמתח, קצת מדי מעולם הפנטזיה, קצת מדי מהאקשן (סצנה אחת), קצת מדי מהרומנטיקה (רק נשיקה). סביב התעלומה עצמה אין הרבה טוויסטים וכשמגיע סוף הספר היא נסגרת מאד מהר ובבת אחת. אם זה היה ספר בודד – הייתי אומרת שהוא מרגיש כמו חלק א׳ של ספר: יש סיום, אבל הוא לא מרגיש שלם. אבל הוא אכן לא ספר בודד אלא ראשון מתוך סדרה, ולכן זה הרבה יותר נסלח. באסה רק שצריך לחכות בסבלנות להמשכים…
בקיצור – ספר חמוד מאד, עדיין לא פסגת היצירה, אבל נחכה לספרים הבאים בשביל לקבל תמונה שלמה ועמוקה יותר. עד אז – אם בא לכם ספר פנטזיה חמים ונעים, לא אפל, לא קשה, לא מפחיד, לא אירוטי ולא מתקתק מדי – זה בול בשבילכם.
טריגרים ותכנים רגישים
אין כמעט טריגרים בספר הזה. יש קצת פציעות סביב סצנת האקשן. יש דמות שנמצאת בסכנת חיים.
מבחינת מיניות הם נורא שמרנים אז יש רק רמיזות כמו ״מעשה שערורייתי״. הבנתי שבספרים הבאים יהיו יותר דברים בגזרת הרומנטיקה.
הוצאת ספרים בעלמא | תרגום: לי עברון | 336 עמ׳ | אוקטובר 2025
