הטוב מכל העולמות / אופיר עוז 

ניב הוא מתכנת. החברה שלו עומדת בפני רכישה ענקית שתשנה לו את החיים, אבל הוא תקוע על באג קריטי כבר חודשיים. הבוס שלו מציב בפניו עובדה: הוא חייב לפתור את הבאג תוך יומיים כדי שהעסקה תצא לפועל. ניב חושב קצת מחוץ לקופסה ובאופן פתאומי מצליח לפתור את הבאג, ומאותו רגע הוא חושב – או מרגיש – או יודע – שהוא אלוהים. אלוהים של עצמו, לא של כולם. הוא מסוגל בעזרת המחשבה לשנות את המציאות של סביבתו הקרובה שקשורה אליו. הוא לא יכול לשנות את הרגשות של אדם אחר, אבל מסוגל לשנות את הפלאפון של החבר שלו מ”צלצול” ל”שקט”. הוא עוד לא לגמרי מבין את גבולות השליטה שלו ומנסה ללמוד אותה בהדרגה. החברים באופן טבעי לא מאמינים לו, וגם כשניב מנסה להוכיח להם הם מתייחסים לזה כצירוף מקרים, או פסיכוזה.

את הספר הזה קיבלתי לסקירה מהסופר. בהתחלה כמעט סירבתי כי אני לא קוראת כמעט רומנים ישראליים – אבל משהו בתקציר של העלילה פשוט היה מושך מדי. מקורי, שונה, חדשני, וחוץ מזה שהגיבור הוא מתכנת – כמוני. אז הייתי חייבת לקרוא ולשפוט בעצמי.

העלילה נעה בין כמה נקודות מבט – לפעמים ניב ולפעמים החברים שלו: אריק, סמדר, שחר, ליהי. לא כתוב בכל פרק מי המספר, אבל תוך כמה פסקאות אפשר להבין די בקלות, בצורה שמוטמעת היטב בעלילה. וכך לאט לאט אנחנו נכנסים וצוללים לעומק לעולם של ניב והחברים שלו. בדיחות פנימיות או סיפורי עבר שמוזכרים כדרך אגב בפרקים הראשונים נחשפים בפנינו ככל שהעלילה מתפתחת. העלילה סביב ניב מסתבכת וכבר לא לגמרי ברור לנו האם ניב הוא באמת אלוהים, בעל כוחות על שמסוגל לשנות את הסביבה ובכל רגע נתון לבחור ולנווט את המציאות לתוך הטוב מכל העולמות, או שמדובר בפסיכוזה עמוקה ושיגעון גדלות שיצאו מכלל שליטה.

הספר קורה בשנת 2002, והיה מאד מעניין לחוות את התקופה הזו מחדש – עם פלאפונים של נוקיה, או אתר “נענע” העתיק. הדמויות שסביב ניב מעניינות לא פחות מניב עצמו. לכל אחת מהן סיפור אישי ונקודת מבט שחושפת עוד רובד בסיפור. אהבתי שהדמויות מתנהגות ומדברות בצורה אמינה, כמו בני 25 תל אביביים טיפוסיים שלא מבינים מאיפה ניב נפל עליהם עם השיגעון החדש שלו. עם כל השיגעון והטירוף והאלוהות, לפחות השאר הרגיש מעוגן במציאות. והסוף של הספר… וואו. לא ראיתי את זה מגיע.

הספר מעלה המון שאלות ותהיות פילוסופיות אצל הקורא – עד כמה יש לנו שליטה על מה שקורה סביבנו? עד כמה החיים שלנו תלויים בנו? עד כמה הבחירות שלנו באמת נצחיות, ומה עוד אפשר לתקן?

מבחינת “נקיות”: בספר אין אלימות מלבד פרק אחד שיש בו תיאורים של סצנת פיגוע. יש הרבה תיאורים מיניים – סצנות מיטה או מחשבות מיניות של המספרים. יש בספר גם הרבה סמים – ג’וינטים ופטריות באמסטרדם. וגם סצנה אחת מגעילה במיוחד שלא קשורה לאף קטגוריה מהנ”ל.

הספר יצא בהוצאת אפיק, והוא הספר השלישי של הסופר.